רש"י על איכה א יז
<< | רש"י על איכה • פרק א' • פסוק י"ז |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃
פרשה ציון בידיה – כמו (ישעיה כה יא): "ופירש ידיו בקרבו". כאדם המוליך ידיו, מוליכם ומביאם ומצטער בהם.
דבר אחר: פרשה ציון – לשון "שבירה" כמו (איכה ד ד): "ופורש אין להם", ולא יפרסו להם על אבל, לנחמו על מתו. כך חברו מנחם. ובלשון משנה פריסה קיימת, ומשמעו: כאדם המצטער, שחובק את ידיו ומשברם. תוספת מצאתי.
צוה ה' ליעקב סביביו צריו – צוה על יעקב שיהיו צריו סביביו. אף כשגלו לבבל ולאשור – הגלה סנחריב את אויביהם עמון ומואב, והושיבם אצליהם, והם מקנתרים אותם, כמו שאמרו במסכת קדושין (עב.): הומניא איכא בבבל כולה דעמונאי.
לנדה – לריחוק לבוז.