רמב"ן על שמות ד יא
<< | רמב"ן על שמות • פרק ד' • פסוק י"א |
• א • ג • ה • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
"מי שם פה לאדם" - דבור בעבור היותו בפה וכן שפה אחת (בראשית יא א) מדברות שפת כנען (ישעיהו יט יח)
"או מי ישום אלם" - פירשו בו (המורה נבוכים ג י) שהוא נמשך לאדם או מי ישום אדם אלם כלומר מי ברא אדם שהוא אלם והשימה לאדם כי האלמות לא יושם כי איננו דבר אבל הוא העדר הדבור ואולי בעבור היות באדם נפש מדברת והאלמים בהיות בהם אוטם בגידי הלשון יאלמו יתכן לומר מי ישום האלמות והרב אמר במורה הנבוכים (שם) כי המסיר קנין יאמר בו שפעל האפיסה כי יאמרו במי שיכבה הנר שהביא החשך וכן על דעתו יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע (ישעיהו מה ז)