לדלג לתוכן

רמב"ן על שמות ד טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק ד' • פסוק ט"ו | >>
א • ג • ה • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ד', ט"ו:

וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃


"עם פיך" - להורותך אשר תדבר אל פרעה כי עתה לא אמר שידבר אהרן בעבורו רק אל העם כמו שנאמר ודבר הוא לך אל העם אבל לפרעה משה ידבר ויתכן שיהיה זה לכבוד המלכות ובסוף חזר משה ואמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה (להלן ו ל) ונתן לו רשות שלא ידבר גם לפרעה והיא מעלה למשה ולכך אמר שם ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך (להלן ז א) וטעם ועם פיהו להיות דברי פיהו לשומעים חן