רמב"ן על שמות ד יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ד' • פסוק י"ג | >>
א • ג • ה • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ד', י"ג:

וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃


"ביד תשלח" - ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרן דבר אחר ביד אחר שתרצה לשלוח שאין סופי להכניסן לארץ ולהיות גואלם לעתיד יש לך שלוחים הרבה לשון רש"י ואונקלוס אמר ביד מאן דכשר דתשלח יאמר שלח נא ביד אדם מדבר צחות שיהיה כשר וראוי לשליחות נכבדת כזאת ואל תשלח ביד כבד פה וכבד לשון ותהיה עם פיו בדברו אל פרעה כי איננו דרך כבוד ומעלה להיות שלוחך ערל שפתים כי לא ישמעו כל העמים בדברו אל המלך ויהיה זה גרעון בעיניהם והנכון בעיני שלח נא ביד כל אשר תשלח כי אין אדם בעולם שלא יהיה הגון יותר ממני לשליחות והסבה למשה בכל הסרבנות הזאת ענותו הגדולה מכל האדם אשר על פני האדמה שלא היה מוצא את לבו להתגדל ולדבר אל המלך ושיתפאר לאמר ה' שלחני ולא על ישראל להוציאם ממצרים ולהיות עליהם מלך