מ"ג שמות ד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ד · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו וְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְעִם פִּיהוּ וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְמַלֵּיל עִמֵּיהּ וּתְשַׁוֵּי יָת פִּתְגָמַיָּא בְּפֻמֵּיהּ וּמֵימְרִי יְהֵי עִם פֻּמָּךְ וְעִם פֻּמֵּיהּ וְאַלֵּיף יָתְכוֹן יָת דְּתַעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וּתְמַלֵל עִמֵיהּ וּתְשַׁוֵי יַת פִּתְגָמַיָא בְּפוּמֵיהּ וּמֵימְרִי יְהֵי עִם מֵימַר פּוּמָךְ וְעִם מֵימַר פּוּמֵיהּ וְאַלִיף יַתְכוֹן יַת מַה דְתַעַבְּדוּן:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עם פיך" - להורותך אשר תדבר אל פרעה כי עתה לא אמר שידבר אהרן בעבורו רק אל העם כמו שנאמר ודבר הוא לך אל העם אבל לפרעה משה ידבר ויתכן שיהיה זה לכבוד המלכות ובסוף חזר משה ואמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה (להלן ו ל) ונתן לו רשות שלא ידבר גם לפרעה והיא מעלה למשה ולכך אמר שם ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך (להלן ז א) וטעם ועם פיהו להיות דברי פיהו לשומעים חן

<< · מ"ג שמות · ד · טו · >>