לדלג לתוכן

רלב"ג על משלי א ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק א' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ד':

לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה
  לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃



"לתת לפתאים". עומק מחשבה וקצת פלפול ישמרו בו מהפתיות ולתת לצעיר השנים הדברים אשר הם התחלות העיון והם המחשבה והמושכלות הראשונות או מה שיקרב אליהם ואולם זכר תחלה הדעת כי הוא יותר נכבד מהמחשבות.

ביאור המילות

"ערמה", הוא פלפול בדברים המדיניים:

"דעת". הם מושכלות ראשונות או מה שקרוב אליהם להגלות האמת בו,"ומזמה" היא המחשבה שהיא התחלה לדעת ומישרת אליו, וזה שכאשר ירצה האדם לעמוד על האמת בדבר יקח המחשבות הנופלות בו ויקח הצודק מהם ויניח הבלתי צודק, כמו שנזכר בספר הניצוח ובספר מה שאחר הטבע:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.