רלב"ג על משלי א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק א' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', ז':

יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת
  חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃


יראת ה' היא המוסר במדות, והיא התחלה והישרה אל קנין הדעת, כי לא יתכן שירדוף האדם לקנין המושכלות עם היותו נלכד ברשת המדות הפחותות. והנה, האוילים, אשר הם המואסים המוסר ובוזים אותו, הם בוזים חכמה ומוסר, ולא ירגישו בה, כי במאסם המוסר - ירחיקו מהם החכמה. והוא מבואר כי האויל לא יקח מוסר, (ירמיהו ב ל): "מוסר לא לקחו".