ראש השנה יד א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר"ש שזורי ה"א משום דקסבר יש בילה קמ"ל לכל אין בילה ואי אשמעינן לכל אין בילה ה"א כרבנן ס"ל קמ"ל הלכה כר"ש שזורי ואי אשמעינן הני תרתי ה"א קשיא דשמואל אדשמואל קמ"ל הכל הולך אחר גמר פרי ואי אשמעינן הכל הולך אחר גמר פרי הוה אמינא אפילו תבואה וזיתים נמי קמ"ל הלכה כר' שמעון שזורי במאי דפליג ולשמעינן הני תרתי לכל אין בילה למה לי הא קמ"ל דליין ושמן יש בילה תניא רבי יוסי הגלילי אומר (דברים טז, יג) באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על מי שנה שעברה ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על מי שנה שעברה מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ומתעשרין לשנה הבאה ר"ע אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על רוב מים מתעשרין לשנה שעברה יצאו ירקות שגדילין על כל מים ומתעשרין לשנה הבאה מאי בינייהו א"ר אבהו בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו דתנן אבצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה:
באחד בשבט ר"ה לאילן:
מ"ט אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ת"ר מעשה בר"ע שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין
רש"י
[עריכה]
וצריכא - הני תלת דשמואל הלכה כר"ש שזורי ולכל אין בילה והכל הולך אחר גמר פרי:
כרבנן סבירא ליה - ואין תורמין ממנו ואין לו תקנה לחדש וישן שנתערבו אלא א"כ תורמין עליו ממקום אחר לפי חשבון מחדש על החדש ומישן על הישן:
קשיא דשמואל אדשמואל - הכא אמר שמואל הלכה כר"ש דיש בילה והכא אמר אין בילה:
קמ"ל הכל הולך כו' - למימרא דכוליה חדש הוא והלכה כר"ש ולאו מטעמיה:
במאי דפליג - במיני קטנית אמר שמואל דמערבין הנשרשין לפני ר"ה בנשרשין לאחר ר"ה ויהיב טעמא למלתיה משום דהולכין בהן אחר גמר פרי אבל תבואה וזיתים אחר שליש:
ולשמעינן הני תרתי - ומדאמר שמואל הכל הולך אחר גמר פרי אשמעינן דהאי דקאמר הלכה כר"ש לאו משום בילה אלא משום דכוליה חדש אבל בילה לית ליה דאי אית ליה בילה אמאי אשמעינן הכל הולך אחר גמר פרי:
באספך מגרנך ומיקבך - מכאן סמכו חכמים לקבוע זמן מעשר ירק דדבריהם אחר לקיטה לאסמכתא בעלמא כל אסיף שלך יהא כתרומת גורן ויקב שהלכה בהן תורה אחר שנה שהביאה שליש הרי שהלכה בהן אחר שנה שגדלו במימיה שהבאת שליש שלהן היא גדילתן שמאותה שעה ראויה ליקצר בדוחק:
אף כל כו' - לכך הלכו באילן אחר חנטה שכל גדילת פירותיו ע"י שהעלאת שרף האילן לפני חנטה הוא:
יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה - והיינו שנת לקיטתן שהרי גוזזין אותה והיא חוזרת וגדילה:
רוב מים - הם מי גשמים שרוב זרעים גדילים על ידם:
על כל מים - אף על שאובין שדולין ומשקין אותן תמיד כענין שנאמר (דברים יא) והשקית ברגלך כגן הירק סתם גן הירק דרכו בהשקאה:
בצלים הסריסים - ציפול"י בלע"ז שאין נעשין גדולין כשאר בצלים:
ופול המצרי שזרעו לירק - דאי זרעו לזרע קטנית הוא ולא הלכו בו אלא אחר השרשה:
איכא בינייהו - כגון שמנע מהם מים ולא השקו שלשים יום לפני ר"ה ולקטן אחר ר"ה וכי הא מתני' דתנן במס' שביעית (פ"ב מ"ט) בצלים הסריסים כו' ר"י הגלילי אית ליה הא מתנית' דכיון דמנע מים שלשים יום לפני ר"ה נמצאו גדילין על מי שנה שעברה ולר"ע הרי גדילין על כל מים ומתעשרין להבא בפי' רומיי"ם מפרש איפכא ר"ע אית ליה הא מתני' שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשר לשעבר ומפרש טעמיה בתלמוד ירושלמי א"ר מנא מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר זמן חיובן למעשר בר"ה [דהם] לא נסתפקו מכל מים שהן מים שאובין זה שלשים יום כי אם ממי גשמים יצאו מתורת ירקות הגדילין על כל מים ונכנסו בתורת שדה הבעל דמסתפק במי גשמים ומתעשרין לשעבר דרכן של בצלים הסריסין ופול המצרי למנוע מהן מים שאובין פרק אחד לפני לקיטתן כדי להקשותן לפיכך חילקום חכמים משאר ירקות אבל שאר ירקות שאין דרכן בכך אפילו מנע מהן לא יצאו מדין ירק ובטלה דעתו בצלים הסריסים מסתפקין לשנה בהשקאה אחת לשלשים יום ויותר לפיכך אם השקן בתוך שלשים יום לפני ר"ה נמצאת השקאה זאת מועלת להם בשביעית לפיכך אסורין בשביעית ולענין מעשר נמי הוו להו כגדילין על מי שנה הבאה שעדיין לחלוחית השקאתן קיימת אבל ירק שדרכו ליגזז צריך להשקותו תמיד ואפילו מנע ממנו שלשים יום לפני ר"ה בטלה דעתו אצל כל אדם ולא נתנו בהן חכמים חילוק לפי שאין דרכן בכך ומלתא דלא שכיחא היא:
באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן:
הואיל ויצאו רוב גשמי שנה - שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה:
ועדיין רוב תקופת טבת מבחוץ - עדיין רוב התקופה לבוא:
מאי קאמר - ועדיין רוב תקופה מבחוץ כל שכן דכיון דרוב תקופה מבחוץ עדיין לא הגיע זמן החנטה ולא היה להם לקבוע ר"ה עד אדר:
שליקט אתרוג - פירות אילן אתרוג:
שני עישורים - מעשר שני בשנה שניה ומעשר עני בשנה שלישית שהיתה שניה נכנסת לשלישית:
תוספות
[עריכה]
הוה אמינא כרבנן סבירא ליה. תימה והא ודאי כרבנן סבירא ליה טפי מר' שמעון שזורי דרבנן דפליגי עליה בפ"ב דשביעית (משנה ט) סבירא להו דפול המצרי בתר לקיטה וטפי [הוה] ליה לשמואל לפסוק כרבנן דר"ש שזורי ואפילו אם תמצא לומר דאיכא רבנן בברייתא דס"ל פול המצרי בתר השרשה ולית להו צובר גרנו מ"מ לימא הלכה כרבנן דמתני' דשביעית והוי ניחא טפי מדר"ש שזורי וי"ל דשמואל בא לפסוק כר"ש שזורי בכל דבר אפילו באורז ודוחן ופרגין ושומשמין ולא מטעמיה דטעמיה דר"ש משום דצובר גרנו דיש בילה ושמואל סבר אין בילה אלא משום דהכל הולך אחר גמר פרי ואף ע"ג דבהקומץ רבה (מנחות דף ל:) מייתי ההוא דפול המצרי ולא מייתי ההיא דאורז ודוחן ופרגין כלל מ"מ נפקא מינה לגבי ההיא:
מה גורן ויקב. אסמכתא בעלמא דמעשר ירק דרבנן ועיקר קרא לפסולת גורן ויקב כדלעיל (דף יג.) לענין סוכה א"נ משום שביעית דאורייתא איצטריך קרא:
בצלים הסריסים. מפרש בירוש' בפרק שני דשביעית בוצלי קופראי דלא עבדין זרע:
ופול המצרי שזרעו לירק. דאי זרעו לזרע הא תגן בפ' שני דשביעית (מ"ח) כיוצא בהן דבתר השרשה ואפי' לא מנע מהם מים והך משנה פירש בקונטרס דאתיא כרבי יוסי הגלילי אבל איפכא נראה דאתיא כר"ע ולא כרבי יוסי הגלילי דאמר עלה בירושלמי א"ר מנא מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר יצאו מתורת ירקות הגדילים על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמסתפקת במי גשמים ומתעשרין לשעבר:
באחד בשבט מ"ט. מפרש נמי לב"ה כמו לב"ש אלא קמא נקט דלמר זמן חניטתה של גשמי שנה זו באחד בשבט ולמר בט"ו בשבט וכל החנוטים קודם זמן הזה היינו על גשמי שנה שלפני תשרי והא דלא אזיל באילנות בתר תשרי כמו בשליש בתבואה משום דדרשינן לעיל (דף י.) פעמים שברביעית ועדיין אסורין משום ערלה:
ונהג בו שני עישורים. אם שני עישורים ממש הפריש לא היה מתוקן אלא מפרש בירושלמי שהפריש מעשר א' למעשר שני ופדאו וחלקו לעניים:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]עה א מיי' פ"ד מהל' שמיטין הלכה י"ז, ומיי' פ"א מהל' מעשר שני הלכה ט':
ראשונים נוספים
א' הלכתא כר"ש שזורי. ב' הכל הולך אחר גמר פרי. ג' לכל אין בילה חוץ מיין ושמן. וצריכי דאי אמר הכל הולך אחר גמר פרי היינו אומרים אפילו תבואה וזיתים בתר גמר פרי ולית ליה שליש לפיכך אמר הלכתא כר"ש שזורי בהנך דפליגי והוא פול המצרי שזרעו לזרע שהשרשתו היא במדתו מכוון וכיוצא בו. וא' עוד כי אין בילה להודיע כי ליין ושמן יש בילה.
תניא ר' יוסי הגלילי אומר באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויין מיוחדין שגדילין על מי שנה [שעברה] והן מתעשרין לשנה שעברה כו' ופשוטה היא. לדברי הכל ירק עישורו בשעת לקיטתו. כל הנלקט קודם ר"ה עישורו כשנה היוצאה. וכל הנלקט אחר ר"ה עישורו כשנה הנכנסת. ריה"ג דייק כל פירות הגדילין על מי שנה שעברה ולא צריכין למי שנה הבאה מתעשרין לשעבר כגון התבואה וכיוצא בה אבל הירקות שצריכין מים בכל יום מתעשרין להבא. ור"ע סבר לאחר רוב מים אזלינן וכל הפירות הגדילין על רוב מים אע"פ שעדיין אם יורדין עליהן גשמים מועלין להן כגון התבואה וכיוצא בה מתעשרין לשעבר. ואמרינן מכדי לד"ה התבואה וכיוצא בה מתעשרין לשעבר והירקות מתעשרין להבא מאי בינייהו.
וא"ר אבהו בצל הסריסין ופול המצרי. פי' בצלין סריסין כגון שמיעך זרעה קודם שהוקשו כדי להתגדל ראשיהן. לר"ע דאמר כל הפירות הגדילין על רוב מים מתעשרין לשעבר לריה"ג דאמר הגדילין על מי שנה שעברה הללו כירקות דמי דתנן בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים ל' יום לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית כו' הדא מתני' כר"ע:
בא' בשבט ר"ה לאילן דברי ב"ש. בה"א בט"ו כו' ואוקימנא מ"ט דאע"ג שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה מתעשרין לשעבר. פי' מצאנו זמן הגשמים המועילין ומתענין בהם שירדו מי"ז במרחשון עד סוף ניסן. כמפורש בפרק מאימתי מזכירין גבורות גשמים הנה אליבא דב"ה דאמרי בט"ו בשבט יצאו מימות הגשמים (י"ג) [י"ז] במרחשון וכסלו וטבת וט"ו משבט הרי ג' חדשים פחות ג' ימים ונשארו מימות הגשמים (ט"ו בשבט) [חצי שבט] ואדר וניסן הרי ב' חדשים וחצי הנה יצאו רוב גשמי שנה זו.
ואע"פ שרוב תקופת טבת עדיין מבחוץ שנשאר חצי שבט ואדר ומקצת מניסן לא משגחינן בתקופה למימרא שעדיין רוב התקופה של שנה הבאה היא אלא מתעשר לשעבר:
ת"ר מעשה בר' עקיבא שליקט אתרוג בא' בשבט ונהג בו שני עישורין כו':
מתוך: חידושי הרמב"ם על ראש השנה (עריכה)
בצלים הסריסים (ופול המצרי) איכא ביניהו. פירוש לרבי עקיבא דאמר שאין קרוין ירקות ומתעשרין לשנה הבאה אלא שגדלין על כל מים הני פול דמצרי אינם גדלין על כל מים (דהא צריכין הפסקה ועל מים שיורדין עליהן בזמן הפסקה מפסיד להו ולא מועיל להו הילכך אינן גדילין על כל מים) אלא על רוב מים הילכך כגורן ויקב דמי ומתעשרין לשנה (שעברה אליבא דרבי עקיבא ולרבי יוסי הגלילי דאמר יצאו ירקות שגדלין על מי שנה הבאה דשמעינן מהאי מימרא דכל מה שצריכין למי שנה הבאה אפילו עונה אחת ירק הן ומתעשרין לשנה הבאה הני פול המצרי ובצלים הסריסים אף על פי שיש עת שאין הנאה להן במים הואיל ואיכא עת דצריכי למי) הבאה אחר ההפסקה כירק הן ומתעשרין לשנה הבאה. והא דתניא דבצלים כרבי עקיבא אזלא דהא תנינא בה אם מנע מהן מים מתעשרין לשעבר שנמצאו שאינן גדלים על כל מים אלא על רוב מים וכגורן ויקב דמי (ואם לא מנע מהן נמצאו גדילין על כל מים וכירק דמי) ומתעשרין לשנה הבאה.
הא דתנן בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה: פרש"י ז"ל דאתיא כר' יוסי הגלילי דכיון שמנע מהם מים שלשים יום נמצאו שגדלו על מי שנה שעברה. אבל ר' עקיבא דאמר "יצאו ירקות שגדלין על כל מים" אף אלו דרכן ליגדל על כל מים. ואני תמה, אם כן למה אמרו שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה - אפילו לא מנע מהם מים כלל לפני ראש השנה אלא שמנע מהם לאחר ראש השנה, דהא גדלו על מי שנה שעברה כגורן ויקב.
ונראה דאדרבא אתיא כר' עקיבא משום דכיון שמנע מהם מים שלשים יום בשנה שעברה הרי אלו כגורן שהוא גדל על מי גשמים ולא כגדלין דרך השקאה דהיינו "על כל מים" והלכך עשרון של אלו ושביעתן כגורן. אבל לר' יוסי דאמר "כל שגדלין על מי שנה שעברה", יצאו ירקות שגדלין על מי שנה הבאה" אף אלו שהחזיר להן מים לאחר ראש השנה וגדלו קצת על ידי אותן מים של שנה הבאה- הרי אלו כירקות שגדלין על מי שנה הבאה. וכן נראה מן הירושלמי דגרסינן התם "עלה דההיא א"ר מונא מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ראש השנה כבעל" - כלומר יצאו מתורת ירקות הגדלים "על כל מים" ונעשו כשדה בית הבעל שמספקת במי גשמים ומתעשרין לשעבר. וכן מצאתי לרבינו שמשון ז"ל בפירוש מסכת שביעית שלו.
רבי עקיבא וכו' על רוב מים: דהיינו מי גשמים שרוב זרעים גדלים על ידן כדפרש"י:
יצאו ירקות שגדלין על כל מים: פי' אף על שאובין כענין שנאמר והשקית ברגלך כגן הירק ואמרינן מאי ביניהו א"ר אבוה בצלים וכו'. פרש"י והכא נמי כשמנעו מהם מים שלשים יום לפני ר"ה ור' יוסי הגלילי אית ליה הא מתני' דכיון שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה נמצאו גדלין על מי שנה שעברה אבל לר"ע דאמר יצאו ירקות שגדלין על כל מים ובתר לקיטה אזלינן בהו דלא אזלינן בתר הכי אלא אחר דרכן של בצלים. והקשה עליו בתוספת מהאי טעמא דאתיא כר' יוסי למה לי שמנע מהם שלשים יום לפני ר"ה אפי' לא מנע מהם מים כלל לפני ר"ה כיון שמנעו מהם אחר ר"ה דהא גדלו על מי שנה שעברה כגורן ויקב.
והנכון כפי' השר ז"ל בפי' מס' זרעים דהא מתני' כר"ע דכיון דמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה ונתקיימו הכי הוא כגורן שהוא גדל על מי גשמים והילכך דינן במעשר ובשביעית כגורן אבל לר' יוסי דאמר שגדלין על מי שנה שעבר' יצאו ירקות שגדלין על מי שנה הבאה אף אלו שהחזיר להם מים אחר ר"ה וגדלו קצת ע"י אותן מים של שנה הבאה הרי אלו כירקות שגדלין על מי שנה הבאה וכן נראה מן הירושלמי דגרס התם על הא מתני' א"ר מונא מכיון שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר יצאו מתורת ירקות שגדלין על כל מים דגשמים ודוולא ונעשה כבורה בית הבעל שמסתפקות במי גשמים ומתעשרות לשעבר וכן הכריע הרשב"א נ"ר:
ת"ר מעשה בר"ע וכו': פי' אילן של אתרוגין דאלו אתרוג א' לא מחייב במעשרות:
ונהג בו כו': פי' דה"ל שניה הנכנסת לשלישית ומספקא ליה אם נכנסת שנה שלישית אם לאו דקסבר דאתרוג (ושעת) [בשעת] לקיטתו עישורו כירק וא"ת א"כ דבתר דאפיק מעשר שני אפיק מעשר עני בצר ליה שיעורא דמעשר עני שהרי כל הגורן היה חייב לעשר פי' בתוס' שבתחילה הפריש ממנו מעשר שני והוליכו לירושלים ונתנו (ללוים) [לענים] א"נ שחללו על המעות לאכלן בירושלים ואח"כ חלקו לענים מעשר עני:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/ראש השנה (עריכה)
באספך מגרנך ומיקבך מה גורן ויקב מיוחדין כו' קשיא לי דאטו האי קרא במעשרות כתיב והנכון בעיני דה"ג כתבואת גורן וכתבואות יקב שהוא פתרונו אצל מעשר הלוים:
מה גורן ויקב מיוחדין כו' פי' מעשר גורן ויקב הוא מן התורה וממעשר דאורייתא למדו חכמים למעשר פירות האילן לירק שהוא מדרבנן שהתורה קבעה לגורן ויקב שנלך בהן אחר הבאת שליש שאם הביא שליש לפני ר"ה אע"פ שנגמרין לאחר ר"ה הם מתעשרין ואם היתה שניי' הנכנסת לשלישית נוהג בהן מעשר שני ולא מעשר עני מפני שהדבר ידוע שכל גידולן לא הי' אלא ממי שנה שעברה שמכאן הביאו שליש שאלו הי' גוזזן לאחר שהתחילו להביא שליש שוב אינן חוזרין וצומחין במי שנה הבאה כמו שעושה הירק א"כ הדבר מוכיח שכל גידולן היא על מי שנה שעברה ומפני זה מתעשרין לשנה שעברה אף אני אביא פירות האילן הדומין להן ונלך בהן אחר חנטה שעיקר גידול הפירות תלוי בחנטה ואין החנטה תלוי באילנות אבל ברוב גשמי שנה שעברה והילכך אם חנטו בשניי' ונגמרו בשלישית אזלי' בתר שנה שניי' שכל הגמר שעשה בשלישית לא עשה אלא מכח החנטה שהיתה בשניי' שהרי בזמן החנטה כבר יצאו רוב גשמי שנה כדבעי' למימר לקמן ואם אותה החנטה תיפול מן האילן שוב אינו חוזר וחונט א"כ כל עיקר גידול הפרי אינו אלא החנטה ומש"ה אזלי' בתר חנטה או בתר גמר בישולה וכך היא החנטה לפירות האילן כמו הבאת שליש לתבואה יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה שאפילו אם הן גדולין הרבה ותגזוז אותן שוב אינן חוזרין וצומחין א"כ אין תלוי גידולן במי שנה שעברה אלא במי שנה הבאה וכיון שכן לא הלכו בהם חכמים אלא בתר לקיטה שאם גדל בשניי' ונלקט בשלישית בתר לקיטה אזלי' כיון שאינן דומין לגורן ויקב ואע"פ שגדלו במי שנה שעברה כיון שעוד חוזרין וגדילין במי שנה הבאה בתר לקיטה אזלי' בהו ולא בתר עיקר גידולן הילכך אם נלקט לאחר ר"ה מיד אע"פ שכל גידולו הי' בשנה שעברה בתר לקיטה אזלי' ומתעשר לשנה הבאה:
ואם לאו אסורין בשביעית אי קשיא ולמה אלו אסורין בשביעית מפני אותו הגידול המיעוט הנוסף בהן בשביעית ולגבי קטניות אמרן לעיל דאם השרישו לפני שביעית אע"פ שכל גידול הקטניות נעשה בשביעית הן מותרין תשובה הירק שגופו נאכל העלין והקלחין אזלי' בי' בתר לקיטה והילכך לבד שנלקט בשביעית היא אסור חוץ מאותם שמנע מהם מים למ"ד יום לפני ר"ה שהוציאן מדין ירק ועשה אותן בשדה תבואה אבל הקטניות אין גופן נאכל אלא פרין ודומין לאילן שאם חנט הפרי בששית אע"פ שנגמר בשביעית הוא מותר דבתר חנטה אזלי' והם ה"נ הקטניות שכך היא ההשרשה לקטניות כמו החנטה לאילנות:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה