רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות מעשר שני ונטע רבעי · פרק ראשון | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), ה"ב, ת"ש , עה"ת


ספר המצוות עשה קכח: "המצוה להפריש מעשר בכל שנה שאינה שלישית כדי לאכלו בירושלים (מעשר שני)"

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

אחר שמפרישין מעשר ראשון בכל שנה מפרישין מעשר שני שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך ובשנה שלישית וששית מפרישין מעשר עני חלף מעשר שני כמו שביארנו.

הלכה ב[עריכה]

באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא אחד בתשרי ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני ואם לא באו לעונת המעשרות אלא לאחר ראש השנה של שלישית מפרישין מהן מעשר עני וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית אף על פי שנגמרו ונאספו אחר כן בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אע"פ שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהן מעשר עני ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא.

הלכה ג[עריכה]

והחרובין אף ע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין להבא הואיל ומתעשרות מדברי סופרים יראה לי שאין הדברים אמורין אלא בחרובי צלמונה וכיוצא בהן שאין ראויין למאכל רוב האדם והן הן שמתעשרות מדברי סופרים אבל שאר החרובין יראה לי שהן כשאר פירות האילן.

הלכה ד[עריכה]

הירק בשעת לקיטתו עישורו כיצד אם נלקט ביום ראש השנה של שלישית אף ע"פ שבא לעונת המעשרות ונגמר בשנייה מפרישין ממנו מעשר עני ואם נלקט ברביעית מעשר שני.

הלכה ה[עריכה]

וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכין אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית כיצד אם נלקט בשלישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני אע"פ שנגמרה בשנייה וכן אם נלקט ברביעית קודם ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני נלקט ברביעית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מע"ש.

הלכה ו[עריכה]

ואף ע"פ שהולכין אחר לקיטתו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו היתה כזית ונעשית כככר חייבת במעשרות.

הלכה ז[עריכה]

האביונות של צלף נותנין עליהן חומרי אילן וחומרי זרעים שאם היו משנה שנייה שנכנסה לשלישית ונלקטו קודם ט"ו בשבט מפרישין מעשר ראשון ואחר כך מפריש מעשר אחר ופודהו ואחר שפודהו נותנו לעניים ואוכל פדיונו בתורת מעשר שני ונמצא כמו שהפריש מעשר שני ומעשר עני.

הלכה ח[עריכה]

האורז והדוחן והפרגין והשומשמין אף על פי שהשרישו קודם ראש השנה אין הולכין בהן אלא אחר גמר הפרי ומתעשרין להבא וכן פול המצרי אף על פי שמקצתו השריש לפני ר"ה ומקצתו לאחריו צובר גורנו לתוכו ותורם ומעשר מן הכל כאחד שהכל הולך אחר גמר הפרי.

הלכה ט[עריכה]

הבצלים הסריסים שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה ושל בעל שמנע מהם שלש עונות לפני ר"ה מתעשרין לשעבר מנע מהם פחות מכאן אע"פ שהתחילו ליבש קודם ר"ה מתעשרין להבא.

הלכה י[עריכה]

פול המצרי שהביא שליש לפני ר"ה אם זרעו לזרע מתעשר לשעבר זרעו לירק מתעשר להבא זרעו לזרע ולירק או שזרעו לזרע וחישב עליו לירק מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו לא הביא שליש לפני ר"ה אם זרעו לזרע זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו עישורו והוא שליקט ממנו לפני ראש השנה אבל אם לקט ממנו אחר ר"ה בין ירקו בין זרעו מתעשר להבא זרעו לזרע וחישב עליו לירק הולכין אחר מחשבתו זרעו לירק וחישב עליו לזרע אין מחשבת זרע חלה עליו אלא אם כן מנע ממנו ג' אריות והוא שהביא שליש לפני ר"ה אבל אם לא הביא שליש אלא לאחריו אף על פי שלא נמנע מלארות ממנו ג' אריות זרעו לזרע ועשה כולו קצצין גמורים לפני ר"ה זרעו מתעשר לשעבר וירקו בשעת לקיטתו מקצתו עשה קצצין גמורין ומקצתו לא עשה זה שאמרו צובר גרנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו.

הלכה יא[עריכה]

פירות שנה שנייה שנתערבו בפירות שלישית או של שלישית ברביעית הולכין אחר הרוב מחצה למחצה מפריש מעשר שני מן הכל אבל לא מעשר עני שמעשר שני חמור שהרי הוא קדש ומעשר עני חול וכן פירות שהן ספק אם פירות שנייה הם או פירות שלישית מפריש מהן מעשר שני.

הלכה יב[עריכה]

כל הפטור ממעשר ראשון פטור מן השני ומן העני וכל שחייב בראשון חייב בשניהם וכל התורם מוציא מעשר וכל שאינו תורם אינו מוציא מעשר זה כל מי שאם תרם תרומתו תרומה כך אם עישר מעשר זה הרי הוא מעשר וכל מי שאין תרומתו תרומה כך אם הוציא מעשר זה אינו מעשר.

הלכה יג[עריכה]

פירות שהוציא מהן מע"ר קודם שיקבעו למעשר ה"ז אוכל מהן עראי קודם שיוציא מעשר שני שאין הראשון קובע לשני אבל משנקבעו למעשר אף ע"פ שהוציא את הראשון אסור לאכול מהן עראי עד שיוציא את השני או את מעשר עני.

הלכה יד[עריכה]

מעשר שני הואיל וטעון הבאת מקום אין מביאין אותו מחו"ל כבכור בהמה לפיכך לא חייבו להפריש מעשר שני בסוריא ויראה לי שמע"ש שמפרישים בארץ שנער ובמצרים פודין אותו ומביאין דמיו לירושלים וכן יראה לי שלא חייבו מקומות אלו במע"ש אלא כדי לקבוע מעשר עני כדי שיהיו עניי ישראל סומכים עליהם.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.