המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מי יובלני עיר מצור" - או לעיר מבצר לכבוש את בצרה אם לא אתה תעזור אותי על מבצרי אדום מי יובילני ומי ינחני עליהם בפירושים אחרים מצאתי כן על מבצרי אדום אשר נחיתי עתה עליהם
מי - הייתי מחשב מי יובילני לעיר אדום שהיתה במצור אף אני הייתי משיב לנפשי, יעשה זה השם שנחני עד אדום והנה מחשבתי נהפכה, בעבור הלא אתה אלהים זנחתנו.
והטעם: מה יעשו צבאותינו אם לא תצא עמהם.
"מי", מזה מביא ראיה שה' לא עזבם גם בתחילה, ומה שהניח שיכבש האויב את שכם ועמק סוכות היה לטובתם כדי שעי"כ יפלו בידם מואב ואדום ופלשת, כי הלא "מי יובילני עיר מצור", איך כבשתי את עיר בצרה אשר באדום שהיתה עיר מצור, וגם "מי נחני עד אדום", הלא גם להגיע עד שם לא היה אפשר בדרך הטבע, והיה רק בישועת אלהים:
ביאור המילות
"עיר מצור". ולקמן (ק"ח) שבא שיר זה שנית כתיב עיר מבצר, והוא עיר בצרה ראש מלכות אדום כמ"ש (ישעיה כ"ו):
"יובילני, נחני". הנכה הולך ברגליו, והמוביל נושאהו על כתפו, ובא לרוב בדברים בלתי בעלי חיים, לך יובילו מלכים שי, ומצייר שעד אדום הלכו ברגליהם, ולעיר מבצר בצרה הוביל אותם על כתפיו, כי לא יכלו ללכת שמה:
