מ"ג תהלים ס יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ס · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ
  וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תצא" - ואינך יוצא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב-יג) "הלא" מזה מבואר נגלה, כי מה "שאתה אלהים זנחתנו" תחלה "ולא תצא אלהים בצבאותינו", זה היה לטובתנו, כדי "הבה לנו עזרת מצר", כדי שתכין לנו בזה עזר נגד הצר, שע"י שזנחתנו תחלה הוא היה ההכנה אל העזר שבא לבסוף וגם שבזה הראית לנו כי "שוא תשועת אדם", רק.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא אתה אלהים זנחתנו" - הלא כל זה ממך אלהים אשר עד הנה זנחתנו ולא יצאת בצבאותינו ר"ל כמו מה שהיינו מאז בצרה היה בעבור אשר זנחתנו וגו' כן התשועה באה ממך ולא בדרך מקרה

מצודת ציון

"זנחתנו" - עזבתנו

<< · מ"ג תהלים · ס · יב · >>