קטגוריה:נחמיה ז סא

<< · מ"ג נחמיה · ז · סא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ואלה" - הנזכרים למטה בני דליה וגו' הם היו העולים מתל מלח וגו' ושמות מקומות הן בבבל

"ולא יכלו להגיד" - כי לא ידעו מבני מי הם

"בית אבותם וזרעם" - היא היא כי זרעם רצה לומר מזרע מי יצאו והוא כפל ענין בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)