מצודות על נחמיה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על נחמיה · ז · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפקדו" - היו ממנים את השוערים והמשוררים איש איש על עבודתו

"והלוים" - הם הממונים על אוצרות בית ה' וכדומה

מצודת ציון

"ויפקדו" - מלשון פקידות וגזברות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואצוה וגו' על ירושלים" - רצה לומר להיות ממונים על שמירת העיר

"כי הוא" - כי חנניה היה נראה כאיש אמת וירא את ה' מימים רבים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד חום השמש" - עד יתחמם השמש בתכלית החמימות והוא בחצי היום

"ועד הם עומדים" - ובעוד שהממונים עומדים יסגרו את הדלתות ואח"כ ילכו הממונים לביתם

"ואחוזו" - החזיקו בדבר המנוי הזאת והיו זהירים בה

"והעמיד" - העמידו שומרים מיושבי ירושלים

"איש במשמרו" - כל איש ישמור בשערי העיר בעת בוא זמן משמרו הקבוע לו ומלבד זאת ישמור כל אחד נגד ביתו

מצודת ציון

"יגיפו" - יסגירו כי וסגרת הדלת (מלכים ב ד') תרגם יונתן ותגיפון

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והעיר" - רצה לומר וזהו לפי שהעיר רחבת מקום ולתוספת ביאור אמר וגדולה ועל ידי זה רחוקים אנשים זה מזה כי המה מתי מספר

"ואין בתים בנוים" - רצה לומר אינם בנוים בחוזק רב להסתר בהן מפני האויב ובעבור כל זה צריך שמירה מעולה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל לבי" - העיר את לבי אל הדבר

"להתיחש" - לחקור יחוסן

"העולים בראשונה" - של העולים בראשונה עם זרובבל

"ואמצא כתוב בו" - תוכן הדברים האמורים למטה בענין

מצודת ציון

"להתייחש" - ענין יחוס הוא הודעת ספר הדורות מן המשפחות ומי אביהם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה וגו'" - וזהו תוכן הכתוב בה אלה בני המדינה וגו' רצה לומר אלה בני מדינת ארץ ישראל העולים עתה ממה שהיו בשבי הגולה וגו'

"וישובו" - עתה שבו כל אחד לעירו אשר הגלה ממנה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבאים" - אשר באו עתה למקומם עם זרובבל וגו'

"ישוע" - הוא יהושוע כהן גדול

"מספר אנשי" - זהו המספר של החשובים וכן כל איש ואנשים שבמקרא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני פרעוש" - יש מהם מזכיר על שם אב המשפחה ויש מהם מזכיר על שם עירם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פחת מואב" - המושל במואב

"לבני ישוע ויואב" - רצה לומר מן בני ישוע ומן בני יואב שהיו מבני פחת מואב מספרם היו אלפים וגו'

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני אטר לחזקיה" - נתן סימן על אטר לומר שהיה מזרע יחזקיה או רצה לומר עם הבנים של יחזקיה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבו אחר" - כן שם העיר ובעזרא נאמר רק נבו וכמו שיש חלוק גם בשאר השמות על כי היו נקראות בזה ובזה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עילם אחר" - לפי שחשב למעלה בני עילם והיו כחשבון הזה לזה אמר שזהו עילם אחר והיו שוות במספר אנשיהן

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכהנים" - רצה לומר וזהו מספר הכהנים

"בני ידעיה לבית ישוע" - נתן סימן על ידעיה לומר שהיה מיוחס לבית ישוע ומזרעו היה

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני חרם" - לא זהו הנזכר למעלה או יתכן אשר למעלה חשב הישראלים מחרם וכאן חשב הכהנים מחרם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני ישוע לקדמיאל" - רצה לומר בני ישוע עם בני קדמיאל כי הלמ"ד הוא במקום את ואת הזה הוא כמו עם

"לבני להודוה" - נתן סימן על ישוע וקדמיאל לומר שהיו מבני להודוה

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"השוערים" - שהיו שומרים שערי המקדש עד לא גלו והם היו בני שלום וגו'

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנתינים" - הם הגבעונים ונקראו נתינים על שם שנאמר בם ויתנם יהושוע חוטבי עצים וגו' (יהושע ט)

פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני עבדי שלמה" - והם היו בני סוטי וגו'

פסוק סא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואלה" - הנזכרים למטה בני דליה וגו' הם היו העולים מתל מלח וגו' ושמות מקומות הן בבבל

"ולא יכלו להגיד" - כי לא ידעו מבני מי הם

"בית אבותם וזרעם" - היא היא כי זרעם רצה לומר מזרע מי יצאו והוא כפל ענין בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)

פסוק סג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן הכהנים" - הם בני חביה וגו'

"אשר לקח" - הוא חוזר על בני ברזלי לומר שאביהם לקח אחת מבנות ברזלי לאשה ולזה היה נקרא עליהם שם ברזלי לומר עליהם בני ברזילי

פסוק סד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה" - הכהנים האלה

"כתבם" - דבר כתוב מהם

"המתיחשים" - אשר יסופר בו סדר הדורות

"ולא נמצאו" - בספר היחוס לא נמצאו אלה כתובים וזכורים

"ויגאלו" - ולכן נמאסו מן הכהונה

מצודת ציון

"ויגאלו" - ענין טנוף ומאוס וכן לחם מגואל (מלאכי א')

פסוק סה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התרשתא" - הוא נחמיה בן חכליה וכן נאמר ויאמר נחמיה הוא התרשתא (לקמן ח) וארז"ל לפי שהיה משקה למלך והתירו לו חכמים לשתות יין נסך לכן נקרא התרשתא והיא מלה מורכבת התר שתא

"אשר לא יאכלו" - רצה לומר משפטם הוא אשר לא יאכלו מקדש הקדשים וארז"ל זו היא תרומה וקדשי המזבח

"לאורים ולתומים" - לשאול בהם אם הם כהנים כשרים וכאומר עד שיבוא המשיח וישאלו אז באורים ותומים כי בבית השני לא היו האורים ותומים לשאול בהם

פסוק סו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל הקהל כאחד" - כולם יחד הישראלים והכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה

"ארבע רבוא וגו'" - ובפרטן לא יעלו להחשבון הזה אבל לא חשב בפרטן כי אם הישראלים מבני יהודה ובנימין ועם מה שעלו מיתר השבטים היו כחשבון הזה וכן מפורש בספר עזרא (והנה פרטי החשבון הזה לא ישוו לפרטי החשבון הנזכר בספר עזרא פעם להוסיף פעם לגרוע ובכלל החשבון הנספרים בפרטיות יוסיפו על מה שמוזכר בספר עזרא ויש משפחות שחשבם עזרא ולא הוזכרו פה וכן בהיפוך ובמספר ראשי העולים הוסיף פה לחשוב עוד את נחמני מה שלא זכרו עזרא כי עזריה רעמיה מספרת נחום הנזכרים פה הלא המה שריה רעליה מספר רחום הנזכרים בעזרא כי קרובים הם בלשון ובשתי השמות נקראו וכמוהו רבים וגם פה נמצאו רבים זולתם בחלוף השמות משל עזרא אבל נחמני מהנראה כי הוא הוא הנתוסף בחשבון מספר ראשי העולים ויתכן כי נחמיה לא העתיק כל דברי עזרא כהויתן מבלי שנוי אבל העתיק תוכן הדברים והנה העליה הראשונה שעלו עם זרובבל היתה בשנת שתים לכורש הפרסי ואחר שנים רבות בשנת עשרים לדריוש בן אחשורוש אז עלה נחמיה ואז מצא ספר היחוס ולכן נאמר כי נחמני הזה עם שעלה בראשונה עם זרובבל והיה אז רך בשנים ולא היה אז נחשב לראש והיה נכלל ביתר העולים אולם בימי נחמיה נתגדל בשנים ובמעלה לזה ראה נחמיה להוסיפו על הראשים ולזכרו עמהם ובדבר הוספת המספר וגרעונו נאמר הלא רבים מהם כבר מתו בימי נחמיה וכן רבים בנים יולדו להם ונעשו גדולים ולזה בבוא נחמיה להזכיר במספרו את המשפחה הנוספה או הנגרעה כתב המספר כפי מה שמצאה עתה אם להוסיף אם לגרוע משל עזרא ומה שכתב בראשית אמריו העולים משבי הגולה על הרוב יאמר לא על המעט הנולדים בארץ ישראל שלא היו מן העולים ויש מן המשפחות העולים בראשונה אשר ספו תמו בימי נחמיה והפליטה הנשארת נספחו להתחבר אל המשפחות הקרובות אליהן ועמהן נחשבו ויש מן המשפחות אשר היו אז אנשי מתי מספר ונספחו אז להתחבר אל המשפחות הקרובות להחשב עמהן ועתה בימי נחמיה פרו ורבו וחשבם משפחה לעצמה ובסוף אמריו כאשר כללם יחד ועם העולים מיתר השבטים עם שרחוק הדבר שלא יפחתו ולא יתוספו בימי נחמיה על המספר שהיה מאז הלא בחשבון מספר הפרטים נתוסף ובודאי כן נתוסף ביתר השבטים הנה מ"מ ראה נחמיה לכתוב כלל המספר מה שהיה מאז ולא כפי מה שהמה עתה וזה הוא לפי שהעולים משבי הגולה לא היו רק בחשבון הזה)

מצודת ציון

"רבוא" - הוא עשרת אלפים

פסוק סז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלבד" - החשבון הזה הוא מלבד עבדיהם ואמהותיהם של אלה הנזכרים והיו שבעת אלפים וגו'

"משוררים ומשוררות" - זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול

"מאתים וארבעים וחמישה" - ובעזרא נאמר רק מאתים כי אותן הארבעים וחמשה היו אז קטנים והיו נטפלים אל הגדולים ובימי נחמיה נתגדלו וחשב גם אותם

פסוק סח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"פרדיהם" - הם הבאים מן הסוס והחמור

פסוק ע (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתנו למלאכה" - אז כאשר עלו עם זרובבל נתנו נדבה למלאכת בית ה' ובעזרא הוזכר חשבון הזהב והכסף וכתנות הכהנים

"התרשתא" - הוא נחמיה

"נתן לאוצר" - נתן עתה לאוצר של בית ה'

"כתנות כהנים" - שילבשו אותם הכהנים בשעת העבודה

מצודת ציון

"דרכמונים" - שם מטבע ידוע אצלם

פסוק עא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומראשי" - מקצת מראשי האבות נתנו עתה בימי נחמיה נתנו לאוצר המלאכה רצה לומר אל המקום שאצרו שם הזהב והכסף לצורך מלאכת בדק הבית או להוסיף בבנין כי עיקר המקדש כבר נבנה

מצודת ציון

"מנים" - שם משקל ליטרא

פסוק עב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן העם" - מבני יהודה ובנימין

"וכל ישראל" - הם מיתר השבטים

"בעריהם" - אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו

"ובני ישראל בעריהם" - ואז היו בני ישראל בערי נחלתם

מצודת ציון

"ויגע" - כמו והגיע