נחמיה ז/כתיב
נחמיה פרק ז: דף הפרק • כתיב (אותיות בלבד) • מנוקד • מנוקד בשורות • עם טעמי המקרא • רכיבים לשוניים • עם ביאור • מהדורה מעומדת
עזרא: א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י נחמיה: א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג
א ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים
ב ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים
ג ויאמר [ואמר] להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו
ד והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים
ה ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו
ו אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו
ז הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל
ח בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים
ט בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים
י בני ארח שש מאות חמשים ושנים
יא בני פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר
יב בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה
יג בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה
יד בני זכי שבע מאות וששים
טו בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה
טז בני בבי שש מאות עשרים ושמנה
יז בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים
יח בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה
יט בני בגוי אלפים ששים ושבעה
כ בני עדין שש מאות חמשים וחמשה
כא בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה
כב בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה
כג בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה
כד בני חריף מאה שנים עשר
כה בני גבעון תשעים וחמשה
כו אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה
כז אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה
כח אנשי בית עזמות ארבעים ושנים
כט אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה
ל אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד
לא אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים
לב אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה
לג אנשי נבו אחר חמשים ושנים
לד בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה
לה בני חרם שלש מאות ועשרים
לו בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה
לז בני לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד
לח בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים
לט הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה
מ בני אמר אלף חמשים ושנים
מא בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה
מב בני חרם אלף שבעה עשר
מג הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה
מד המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה
מה השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה
מו הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות
מז בני קירס בני סיעא בני פדון
מח בני לבנה בני חגבה בני שלמי
מט בני חנן בני גדל בני גחר
נ בני ראיה בני רצין בני נקודא
נא בני גזם בני עזא בני פסח
נב בני בסי בני מעונים בני נפושסים [נפישסים]
נג בני בקבוק בני חקופא בני חרחור
נד בני בצלית בני מחידא בני חרשא
נה בני ברקוס בני סיסרא בני תמח
נו בני נציח בני חטיפא
נז בני עבדי שלמה בני סוטי בני סופרת בני פרידא
נח בני יעלא בני דרקון בני גדל
נט בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמון
ס כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים
סא ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם
סב בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים
סג ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם
סד אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה
סה ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים
סו כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים
סז מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה
סח גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים
סט ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות
ע ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים
עא ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה
עב וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם