המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־עֲוֺנֵ֙ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהֹוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃
"ענו בנו" - העידו בנו
"עשה למען שמך" - עשה מה שתעשה עמנו למען שם גדול שיצא לך שאתה מושל בכל ואנחנו עמך וצאן מרעיתך ולא נאה שתתן שם נצחונך לאלילים ומדרש אגדה יש למען שמך וכו'
"אם". אחרי שהציע ספור הצרה, מתחיל להתפלל אל ה', אומר "אם עונינו ענו בנו", הגם שאנחנו מצדנו ראוים לעונש כי עונינו מעידים בנו, בכ"ז "עשה למען שמך", מפרש דבריו "(אם עונינו ענו בנו) כי רבו משובותינו",
א) שמשובותינו הם רבים,
ב) מצד ההשקף נגד מי היה החטא "לך חטאנו", נגד מלך גדול רם ונשא, ומצד זה אנו ראוים לעונש, בכ"ז (עשה למען שמך) כי שמך הוא:
ביאור המילות
"עונינו, משובתינו". העון הוא מצד עוות השכל, והשובבות היא השתובבת הנפש והרוח ע"י ההרגל בדעות ומדות זרות ורעות, ובא עמו לשון רפואה ארפא משובתם: