המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ולא יהיה עוד לבית ישראל וגו'" - לפי שניבא על עמון ומואב ופלשתים ואדום וצור וצידון שהם שכיני ארץ ישראל שיחרבו ומאחר שיאבדו כולן לא יהיה סילון וקוץ לישראל בכל סביבות' שיכאיבם ושירע להם
"ולא יהיה עוד לבית וגו'" - כשיפלו העובדי כוכבים ההם לא יהיה נמצא עוד לבית ישראל סילון וגו' מכל סביבותם אשר בזו אותם כי כולם יכלו ואז ידעו שאני ה' והכל בידי
"ולא יהיה" חוץ מזה יהיה תכלית מפלתם כי "שלא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר מכל סביבותם" כי גם צידון היה שכן רע לישראל והיו מצירים להם, "ובזה ידעו כי אני ה'" הרב ריב ישראל: