המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לחמס יבוא" - לשלול ולבוז
"מגמת פניהם" - לשון הגמיאיני נא (בראשית כד) יגמא ארץ (איוב לט) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן
"מגמת" - ענין המחשבה והחשק ואין לו דומה ויתכן שהוא מלשון הגמיאני נא (בראשית כד) וכמו שמלת שאף משותף לבליעה כמ"ש כי שאפני אנוש (תהלים נו)ולחשק כמ"ש ישאף צל (איוב ז') כן תהיה מלת גמא משותף לשניהם
מצודת דוד
"ויאסוף" - מאסף שבי הרבה כחול הים ולא ישאיר מאומה
"כלה לחמס יבא" - הגוי הזה כולו בא בעבור החמס לשלול שלל ולבוז בז אינם נלחמים בעבור כבוד הנצחון ולזה אינם משאירים שארית
"מגמת פניהם קדימה" - ר"ל כל מחשבותם לשלול שלל ולשוב מיד לארצם שהיא לצד קדימה במזרחית צפונית ועי"ז שורפים ומחריבים את הערים שכבשו ואינם מניחים שארית ולא כן יעשו אלו שמחשבתם להשאר בהערים שכבשו כי מניחים שארית מה לתועלתם
" כלה לחמס יבוא", שאין תכלית מהלכו לרשת כבוד ולמלוך על ארצות שכבש, שאם היה הולך לתכלית זה לא היה מחריב הארצות, וכן לא היה שב תיכף לארצו כי היה מתעכב בכל מדינה שכבש להנהיג שם תכסיסי מלכותו, אבל הוא תכלית מהלכו רק לחמס, ולכן "מגמת פניהם קדימה" ישוב תיכף אל המזרח, דהיינו אל מדינתו שבבל היתה במזרח לארצות שכבש ולכן "יאסוף כחול שבי", אינו מניח העמים לשבת בארצותיהם רק לוקחם עמו לשבי אל ארצו:
ביאור המילות
"מגמת". משנהו, ברעש ורוגז יגמא ארץ (איוב ל"ט כ"ד), שבא על מרוצת הסוסים והפרשים:
