המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגו'" - ארבעה מלכים הללו קפח בימיו שהאריך שנים בחיי כולם מכאן אמרו אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה
"ובימי ירבעם בן יואש" - מבני יהוא ואף הוא מלך עם עוזיה ויותם אלא שגרמה לו זכות להמנות עם הצדיקים הללו לפי שלא קבל לשון הרע על עמוס כמו שמפורש בפסחים בפ' האשה (דף טז) שנאמר (עמוס ז) וישלח אמציה וגו' קשר עליך עמוס וגו'
"דבר ה' אשר היה אל הושע" וכו' "ובימי ירבעם בן יואש", כבר בארתי בפי' מלכים (ב' ט"ו) שמעת שכבש יואש את אמציה מלך יהודה היו מלכי יהודה נכנעים תחת מלכי ישראל ונקרא המלוכה ע"ש מלכי ישראל, וזה נמשך עד כ"ד שנים למלכות עוזיה שהוא כ"ז לירבעם בן יואש שאז התחזק עוזיה ומלך מלכות שלמה בפ"ע בלתי נכנע תחת ירבעם, ובזה תבין מה שבנבואת הושע ובנבואת עמוס נזכר שנבאו בימי ירבעם, שמלבד שלא מצאנו שיזכיר אצל שום נביא רק מלכי יהודה שנבא ביניהם, יפלא אם רצה להזכיר גם מלכי ישראל שהיו בימים ההם מדוע לא הזכיר רק ירבעם והלא בימים ההמה מלכו בישראל גם זכריה בן ירבעם ומנחם ופקח?. אולם מ"ש בימי ירבעם היינו טרם התחזק עוזיה למלוך מלכות בפ"ע שאז נקרא המלכות כולה ע"ש ירבעם, ומ"ש בימי עוזיה היינו אחר כ"ד למלכותו, שמאז נקרא המלכות ע"ש עוזיה, ואחר שהתחזקות עוזיה היה קרוב לפני הרעש (כמו שבארתי במלכים שם) לכן גם עמוס שנתנבא שנתים לפני הרעש התנבא כערך שנה בימי ירבעם, והושע שכתוב בו סתם שנתנבא בימי ירבעם דהיינו בעת שמלך ירבעם מלכות כללי גם על יהודה, מסתמא היה זה כמה שנים קודם, ובנבואת ישעיה שלא נזכר רק שהתנבא בימי עוזיה יותם וכו' ולא נזכר ירבעם מבואר (שאף אם נאמר שמ"ש בשנת מות המלך עוזיה (שם ו') היה בעת שנצטרע) שאז כבר היה עוזיה מולך בפ"ע, ולכן לא הזכיר שנבא בימי ירבעם, ובזה תראה איך צדקו חז"ל במ"ש שהושע נבא תחלה לארבעה נביאים שהיו בימיו, אף אם לא נפרש שמ"ש תחלת דבר ה' בהושע פירושו תחלה לארבעה נביאים שהיו בימיו:
