המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אין על עפר משלו" - מ"ם חטף קמץ ופתרונו ממשלתו שאין בריה מושלת עליו והוא שם דבר מושל ושלטון וע"כ המ"ם מנוקדת בחטף קמ"ץ
"העשו" - כמו העשוי ולא ידעתי לו ריע ופתרונו העשוי בלי פחד ומחיתה שאינו מתיירא מן הבריות כמו שנאמר בסוס ישחק לפחד ולא ייחת (לעיל לט)
"אין", עתה סיים את וכוחו, אומר אליו אם היה "העשו לבלי חת", ר"ל אם כל היצור העשוי והנוצר, היה נוצר בענין שלא ימצא חת, היינו אימה ופחד, שיש ברואים גדולים שמפילים חתיתם על כל הברואים, אם לא היה חת בכל היצור העשוי, רק שהיו כולם ברואים חלושים, "אז אין על עפר משלו", לא ימצא משלו של העושה והבורא עלי עפר, שעל מי ימשול אחר שכולם יהיו בריאות חלושות ותשי כח, אבל ע"י שהעשוי והנוצר יש בו חת ואימה, שהקטן ירא מן הגדול והחלש מן התקיף תגלה הממשלה העליונה, כי במה.