לפעמים, במהלך ויכוח, עולה בדעתנו נימוק שיכול לעזור לשיטתו של הצד השני, אולם אנחנו חוששים שאם נגלה אותו נעזור לצד השני ונפגע בעמדה שלנו. לפי חלק מהדעות, הסתרה של נימוקים כאלו היא מעשה של חָמָס:

איוב כא כז: "הן ידעתי מחשבותיכם; ומְזִמּוֹת עלי תחמסו"

חמס = מעשה רע שיש בו קלקול והשחתה .

1. לפי חלק מהמפרשים, מזימות = מחשבות עמוקות, והתלונה של איוב היא - "אתם מסירים מדעתכם את המחשבות העמוקות שיכולות לסייע לדעה שלי; אתם מחפשים רק את המחשבות שמתאימות לדעה שלכם, ובכך אתם משחיתים את דעתכם": " "הנה ידעתי מה שאתם חושבים להשיב על אמרי... אבל מה מן המחשבות אשר המה מקבילות ומנגדות להם, הנה אותם תסירו בעבורי, ולא תאמרום; כאומר: הנה הדברים המסייעים להם תאמרו, ולא את המקבילות" " (מצודת דוד, רלב"ג) .

אמנם, בדרך-כלל, המילה מזימה משמעה מחשבות שמטרתן לפגוע בחלשים , ולא נימוקים בויכוח; ולכן נראה שפשוטו של מקרא הוא אחר:

2. " "הן ידעתי מחשבותיכם , והמזמות אשר עלי תחמוסו - תריעו לחשוב חמס" " (רש"י) , כלומר - אני יודע שיש לכם מזימות - לעשות עליי מעשי-חמס.

ובכל זאת, כדאי לזכור את הפירוש הראשון כשנמצאים בויכוח סוער, ולא לחמוס את הנימוקים שיכולים לעזור לזולת...