עץ חיים/שער כד/פרק ו
פרק ו
[עריכה]כלל העולה כי בכל הצלם יש ט' ספירות שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר. כי הרי הי' חוזר לא', ויש בו כ"ז ספירות בינונית נגד כ"ז אותיות התורה, ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות, והם גימטריא כס"א להורות כי התפארת נעשה כסא אל הכבוד שלמעלה ממנו.
והנה כל בחי' אלו נקרא בחי' חיצוניות שבז"א כנ"ל שיש בו ג' כלים זה על גבי זה, וזהו בחי' כלי החיצוניות שבו, והרי בארכו יש ט' ספירות כנ"ל. ואמנם גם ברוחב ובעוביו צריך שיהיה עד"ז כנ"ל. ונמצא שצריך שיהיה ברוחב ועוביו ג' בחינות ט' ספירות הנ"ל כדי שתהיה כל בחינה זו - החיצונה בחינת נה"י, והתיכונה חג"ת, ופנימית חב"ד, ויהיה ג' צלמים זו לפנים מזו, והצלם החיצון נקרא צלם דנה"י. נמצא כי כל ט' ספירות שרשיות הנ"ל הם בבחי' החיצון, ואינם רק ג' ספירות גדולות אמיתיות שהם נה"י דז"א כל אחת כלולה מג' הרי ט'. והצלם התיכון נקרא צלם דחג"ת לבד ויש בו ט' ספירות שרשיות שבו, והצלם הפנימי נקרא צלם דחב"ד לבד ויש בו ט' ספירות שרשיות שבו.
ונמצא כי כאשר יתלבשו ג' אלו זה תוך זה, נמצא כי ם' דצלם יהיה בו ג' ממי"ן זה תוך זה וכולם בחי' חב"ד. כיצד, ם' חיצונה - חב"ד שבנה"י האמיתית, ם' תיכונה - חב"ד שבחג"ת האמיתית, ם' פנימית - חב"ד שבחב"ד האמיתית, וכולם נקרא אור מקיף ראשון במ' דצלם.
אחר כך ל' דלם יש בו ג' למדי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' חג"ת. כיצד, ל' חיצונה - חג"ת שבנה"י אמיתית כו'. וכל אלו נקרא אור מקיף ב' דל' דצלם.
ואחר כך הוא צ' דצל"ם, ויש בו ג' צדיקי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' נה"י. כיצד, צ' חיצונה - נה"י דנה"י אמיתית, צ' תיכונה - נה"י דחג"ת האמיתית, צ' פנימית - נה"י דחב"ד האמיתית (וכל אלו נקרא אור מקיף ג' - צ' דצלם).
ונמצא עתה שאם נמנה בבחי' האורך והגובה כל ספירות פרטיות שיש בכל חלק וחלק מבחינה זו החיצונה יהיו כ"ז ספירות פרטיות והם כ"ז אותות התורה. (והוא) כשנתחיל מחכמה הראשונה שבחלק ההוא ונשלים ביסוד האחרון של חלק ההוא. ואם נמנה ספירה הבינונית שיש בכל הג' חלקים יהיה כ"ז אותיות בכל צלם החיצון, אחדים בם', עשירית בל', מאות בצ'. וכן עד"ז בחינה התיכונה - צלם התיכון, וכן עד"ז בבחינה פנימית - צלם הפנימי.
אמנם אם נמנה באופן אחר שהוא ברוחב ובעובי, נמצא בכל חלק העליון הכולל ג' בחינות יהיה בכל אחד מהם לבדו כ"ז ספירות פרטיות וכולם יחד כ"ז בינונית. ויהיו ט' ספירות פנימית - ט' אותיות האחדים, וט' ספירות תיכונית - ט' אותיות עשירות, וט' ספירות חצוניות - ט' אותיות המאות. וכן עד"ז בג' למדי"ן דג' צלמים, וכן עד"ז בג' צ' שבג' צלמים.
נמצא כי היסוד התחתון שבכולן שבחלק הצ' דצלם החיצון (העומדת עם הנוקבא אב"א) הוא צ' פשוטה רומז שמתפשט בסוד אב"א, כי צלם החיצון עומד עם נוקבא אב"א ויש בו אחיזה לחיצונים בהתפשטותו, ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם התיכון הוא צ' כפופה, וגם הוא בחי' אב"א, אך איננו מתפשט אל החיצונים כמו החיצון ואין אל החיצונים אחיזה בו אפילו שהוא אב"א. ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם הפנימי הוא אות ט' מורה על הזווג פנים בפנים, ונקרא "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הוא צפון טמיר וגנוז ופנימי מכולם כמ"ש בזוהר ד"טוביה גנוז בגוויה".
ונבאר זה יותר, ונמצא שהצ' דצלם דז"א הוא ט' ספירות וכל אחת יש לה ג' כלים זה לפנים מזה.
והנה הראשון הוא חכמה שבצ' דצלם, והם ג' חכמות זו לפנים מזו בסוד אי"ק: א' בפנימיות, י' בתיכונה, ק' בחיצונה. והבינה של צ' דצלם הם ג' בינות זו לפנים מזו בסוד בכ"ר: ב' בפנימית, כ' באמצעית, ר' בחיצונית. וכן גל"ש בדעת, דמ"ת בחסד, הנ"ך בגבורה, וס"ם בת"ת, זע"ן בנצח, חפ"ף בהוד, טצ"ץ ביסוד. וכן עד"ז אי"ק בכ"ר כו' בל דצלם בט' ספירות שבו. וכן עד"ז אי"ק בכ"ר כו' בם דצלם בט' ספירות שבו וכל אחד - ג' כלים זה לפנים מזה.
ואם נחשב ונאמר באופן אחר, כי כל אורך הצלם אינו רק ט' ספירות לבד, וכל אחד - ג' כלים זה לפנים מזה, נמצא כי הט' ספירות פנימיות של כל כללות הצלם הנה הם ט' אותיות אחדים: א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט', והט' ספירות תיכונים - עשירות, והט' החיצונים הם הט' אותיות המאות. והרי בכל ז"א בכללותו שכולל כל ג' חלקי הצלם ג' חלקים באורך, וכן ג' חלקי הרוחב והעובי שהם חיצון תיכון פנימי אין בו רק אלפא ביתא א' דאי"ק בכ"ר. וע"ד פרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בג' חלקי הצלם כנ"ל ע"ד הנ"ל. וע"ד פרט מן הפרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בכל חלק וחלק מג' חלקי הצלם ודי בזה.
והרי נתבאר כי יש פ"א ספירות פרטיות בצלם החיצון וכנגדן פ"א ספירות אחרים בצלם התיכון ופ"א אחרים בצלם הפנימי הרי ג' פעמים פ"א, הרי רמ"ג איברים גימטריא אברם.
ואחר כך הבינה שהלבישה את המוחין דכל הצלמים הנ"ל כנודע תוך המלכות של התבונה הב' שהיא אות ה' אחרונה משם ס"ג שלה כנודע, וזו נקרא תבונה הג' שהיא רביעית כשנמנה גם את הבינה עליונה, וזו ה' יש בו י' ספירות, וארכה ממשש באורך כל צלם ז"א שוה בשוה, ויש בה בכל הפרטים הנ"ל באורך וברוחב בצלם דז"א בכל הנ"ל ממש, וזכור הקדמה זאת.
והנה ה' זו המלבשת אלו הג' צלמים כנודע שיש בהם רמ"ג ספירות פרטיות נעשים רמ"ח איברים כמנין אברהם על ידי ה' זו שנתוסף בהם, ואלו הם סוד רמ"ח איברים שבאדם.
וכבר ידעת כי הצלם הוא סוד "ומורא לא יעלה על ראשו" הנאמר בשמשון, רק הם נכנסין תוך גוף ז"א. ועיין בפע"ח שער העמידה סוף שער י'. והנה מור"א עם הכולל גימטריא רמ"ח. והרי נתבאר איך יש ט' ספירות בז"א, וכ"ז אותיות, ורמ"ח איברים, ואיך נברא בצלם :
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |