עץ חיים/שער כד/פרק ה
פרק ה
[עריכה]ונחזור לענין ראשון. כי הנה כל מה שזכרנו עד עתה נקרא צ' דצלם דז"א (והם בחי' נה"י) ודע כי יש דוגמתו ממש עד"ז ג' בחינות וכל אחת מט' ספירות ונקרא ל' דצלם, והם בחי' חג"ת דז"א, וכנגדן ג' בחינות אחרות והם כל אחד כלול מט' ספירות ונקרא ם' דצלם, והם בחי' חב"ד דז"א והרי נשלם כל ז"א.
הכלל העולה הוא זה: כי הנה יש ט' ספירות דז"א והם חב"ד חג"ת נה"י. וחב"ד הם ם' דצלם. וחג"ת ל' דצלם. ונה"י צ' דצלם. וחב"ד שהם ם' דצלם נעשין מקיפין לחג"ת שהם ל' דצלם. וחג"ת שהם ל' דצלם נעשין מקיפים לנה"י שהם צ דצלם. וצ דצלם שהם נה"י דז"א נקרא ז"א ממש או"פ.
וכבר נתבאר כי תחלה נאצל הז"א י' נקודה קטנה ונקודה זו יש לה ראש תוך סוף, והם ג' קוצי י', והם ג' קוין של ז"א, וכל קו יש לה ראש תוך סוף הרי ט' ספירות שהם: חח"ן קו ימין רת"ס, ובג"ה קו שמאלי רת"ס, ודת"י קו אמצעי רת"ס, (והרי) ט' ספירות שרשיות שבז"א.
והנה כיון ששרשם אלו הם ט' ספירות שרשיות מוכרח הוא שכל אחד מהם תהיה כלולה מט', אם כן יהיה ט' פעמים ט' באופן זה.
כי הנה החכמה שבם' דצלם יש לה רת"ס - חח"ן שבה, וכל א' מהם רת"ס, הרי חכמה השרשית נחלקת לט' ספירות שבה פרטיות והם: פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחכמה השרשית, פ"ב חח"ן וכולם חסד דחכמה השרשית, פ"ג חח"ן וכולם נצח דחכמה השרשית, (והם חח"ן שבה, וכל א' רת"ס הרי חכמה השרשית נחלקו לט' ספירות והם חח"ן וכולם חכמה (שרשית) הרי ט' ספירות פנימיות וכולם חכמה השרשית.
אחר כך הבינה שבם' דצלם נחלקה ע"ד הנ"ל גם כן ויש בה רת"ס וכל אחד כלול מרת"ס הרי ט' ספירות פרטיות בבינה השרשית: פ"א בג"ה וכולם בינה שבבינה השרשית, פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבבינה השרשית, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבבינה השרשית - הרי ט' ספירות פרטיות וכולם בינה השרשית.
אחר כך הדעת שבם' דצלם יש לו ט' ספירות: פ"א דת"י וכולם דעת שבדעת השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שבדעת השרשי. פ"ג דת"י וכולם יסוד שבדעת - הרי ט' ספירות פרטיות בדעת שרשיות. וג' אלו שהם חב"ד שרשיות נקרא ם' דצלם.
אחר כך ע"ד הנ"ל הם ל' דצלם והם חג"ת שרשיות דז"א.
כיצד, הנה חסד דל' דצלם שבה ט' ספירות והם: פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחסד השרשי, פ"ב חח"ן וכולם חסד שבחסד השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבחסד השרשי.
ועד"ז בקו שמאלי גבורה השרשית ט' ספירות: פ"א בג"ה וכולם בינה שבגבורה השרשיות, פ"ב בג"ה וכולם גבורה שבגבורה השרשי, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבגבורה השרשיות.
ועד"ז בתפארת השרשי קו אמצעי: פ"א דת"י וכולם דעת שבתפארת השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שבתפארת השרשי, פ"ג דת"י וכולם יסוד שבתפארת השרשי. וג' אלו חג"ת השרשיות נקרא ל' דצלם.
אחר כך עד"ז ממש צ' דצלם והם נה"י השרשי דז"א כיצד נצח דצ' דצלם יש בה ט' ספירות פרטיות: פ"א דנצח חח"ן וכולם חכמה שבנצח השרשי, פ"ב חח"ן וכולם חסד שבנצח השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבנצח השרשי.
ועד"ז בקו שמאל הוד השרשי: פ"א בג"ה וכולם בינה שבהוד השרשי, פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבהוד השרשי, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבהוד השרשי.
ועד"ז בקו האמצעי יסוד השרשי: פ"א דת"י וכולם דעת שביסוד השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שביסוד שרשי, פ"ג דת"י וכולם יסוד שביסוד השרשי. הרי ג' בחי' אלו שרשיות ונקרא צ' דצלם.
והנה עתה נכלל הכל ונאמר כי בכל צלם יש ט' ספירות שרשיות, ופ"א ספירות פרטיות. ואמנם כשתחלק צלם זה לג' בחינת שהם מל"ץ כנ"ל נמצא כי בכל בחינה מהם יהי' ג' ספירות שרשיות וכ"ז ספירות פרטיות.
ובזה תבין ענין ספר יצירה כי הם י' ספירות ובהן כ"ז אתוון.
והנה הז"א אינו רק ט' ספירות כי נוקבא היא ספירה אחת העשירית. והנה תמצא שכל בחינה מהם יש ג' ספירות שרשיות והם בחי' אמ"ש: מ' קו ימין מים, ש' קו שמאל אש, א' קו אמצעי אויר. ואלו הג' ספירות שרשיות נחלקות תחלה לט' ספירות בינונית, ואחר כך ט' ספירות בינונית נחלקות לכ"ז ספירות פרטיות, הרי הם כ"ז כמנין כ"ב אותיות התורה עם ה' אותיות מנצפ"ך בדרך פרטי.
אמנם הט' ספירות בינונית הם נגד אותיות הראשונים שהם: א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט', וזהו במ' דצלם. אחר כך עד"ז הם ט' אותיות שניות והם: יכ"ל מנ"ס עפ"צ בל' דצלם. והנה אחר כך עד"ז הם ט' ספירות שלישיות והם ק"ר ש"ת מנצפ"ך, ואלו הם בצ' דצלם. והרי הם ג' בחינות, אמנם ספירות הפרטים הם כ"ז אותיות כי גם בהם לבדם יש כמנין כ"ז אותיות התורה. הט' ספירות בינונית הם סוד א"ב דאי"ק בכ"ר וכו'. ר"ל: א' בחינה ראשונה, י' שנייה, ק' השלישי, וכן עד"ז בכל השאר:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |