עץ חיים/שער א/ענף א
עץ חיים - שער א
[עריכה]ענף א - תכלית הכוונה של בריאת העולמות
[עריכה]בענין תכלית הכוונה של בריאת העולמות נבאר עתה ב' חקירות שנתעסקו בהם המקובלים:
• ( א ) החקירה הראשונה הוא מה שחקרו חכמים ראשונים ואחרונים לדעת סיבת בריאת העולמות, לאיזה סיבה היתה. ונמנו וגמרו וגזרו אומר כי סיבת הדבר היה לפי שהנה הוא יתברך מוכרח שיהיה שלם בכל פעולותיו וכוחותיו ובכל שמותיו של גדולה ומעלה וכבוד, ואם לא היה מוציא פעולותיו וכוחותיו לידי פועל ומעשה, לא היה כביכול נקרא שלם - לא בפעולותיו ולא בשמותיו וכינויו. כי הנה השם הגדול שהוא בן ד' אותיות הוי"ה נקרא כן על הוראות הוויותו הנצחית וקיומו לעד --היה הוה ויהיה-- טרם הבריאה, ובזמן קיום הבריאה, ואחרי התהפכו אל מה שהיה. ואם לא נבראו העולמות וכל אשר בהם לא יוכל ליראות אמיתת הוראת הויתו יתברך הנצחית בעבר והוה ועתיד, ולא יהיה נקרא בשם הוי"ה כנ"ל. וכן שם אדנו"ת נקרא כן על הוראת אדנות. היות לו עבדים והוא אדון עליהם. ואם לא היה לו נבראים לא יוכל ליקרא בשם אדון. ועד"ז בשאר שמות כולם. וכן בענין הכנויים כגון רחום וחנון ארך אפים -- לא יקרא על שמם זולת בהיות נבראים בעולם שיקראו לו ארך אפים וכיוצא בזה בשאר הכינוים כולם. אמנם בהיות העולמות נבראים אז יצאו פעולותיו וכוחותיו יתברך לידי פועל ויהיה נקרא שלם בכל מיני פעולותיו וכחותיו, וגם יהיה שלם בכל השמות וכינוים בלתי שום חסרון כלל ח"ו.
וענין טעם זה נתבאר היטב בספר הזהר פר' פנחס (דרנ"ז ע"ב) וז"ל: פקודא תליסר וכו' דא ק"ש ואית למנדע דאיהו אקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונות וכו' אלא קודם דברא עלמא אתקרי בכל אילין דרגין ע"ש בריין דהוו עתידין להבראות, דאי לאו הויין בריין בעלמא אמאי אתקרי רחום דיין אלא ע"ש בריין דעתידין וכולי . ובפרשת בא (דף מ"ב) וז"ל: דאי לא אתפשט נהוריה על כל בריין איך ישתמודעון ליה ואיך יתקיים מלא כל הארץ כבודו :
• ( ב ) החקירה ב היא קרובה אל שאלת מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור במס' חגיגה פ' אין דורשין. והנה להיות השאלה זו עמוקה מאד אשר כמעט מסתכן האדם בהעמיק הסתכלותו בחקירה זו וענינו (כאשר הזכירו חז"ל במשנה הנ"ל כל המסתכל בד' דברים אלו ראוי לו שלא בא לעולם [מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם]) ועל כן לא נוכל להרחיב ולהעמיק בחקירתם; אמנם נבאר בע"ה ראשי פרקים כמציץ מן החרכים, בלתי הסתכלות, בדברים העמוקים, והמשכיל על דברינו אלה ימצא טוב טעם ודעת אם יבינהו.
והנה ענין החקירה הזאת אשר שואלים למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה, ולא קודם או אח"כ. ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו. והוא כי הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא אין סוף[1] -- שמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה, לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר. והוא מופשט ומובדל מכל מחשבות. והוא קודם אל כל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, ולא היה בו זמן התחלה וראשית, כי תמיד הוא נמצא וקיים לעד, ואין בו ראש וסוף כלל.
והנה מן האין סוף נשתלשל אח"כ מציאות המאור הגדול הנקרא אדם קדמון לכל הקדומים כמ"ש בענף ג'. ואח"כ נשתלשלו ממנו האורות הנתלין באדם קדמון, הנה הם אורות רבים היוצאים מתוכו ומאירין חוצה לו; מהם תלויין ממוחו, ומהם מגולגלתא, ומהם מעיניו, ומהם מאזניו, ומהם מחוטמו, ומהם מפיו, ומהם ממצחו, חוצה לו, ומהם סביבות גופו (שהוא בחי' ז' תחתונים שלו). ובסביבותיהם אורות רבים מאירים, ונתלים בהם, הנקרא עולם הנקודים. ואח"כ נשתלשלו ממנו ד' עולמות אבי"ע הידועים ומפורסמים כנזכר בזוהר ובתיקונים.
ואמנם אצילות אדם קדמון הזה -- ומכל שכן שאר עולמות שתחתיו כנ"ל -- היה להם ראש וסוף והיה להם זמן התחלת הויותן ואצילותן; משא"כ באין סוף הנ"ל. והנה מן העת וזמן אשר התחיל התפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנ"ל - מאז התחיל הויות הנבראים כולם, זה אח"ז, עד שבא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה. וכפי סדר ההתפשטות וההשתלשלות כסדר הזמנים זה אח"ז-- כך נעשה, ולא היה אפשר להקדים או לאחר בריאת עוה"ז, כי כל עולם ועולם נברא אחר בריאת עולם שלמעלה ממנו וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זה תחת זה בזמנים שונים ומאוחרים זא"ז עד שהגיע זמן בריאת עוה"ז ואז נברא בזמן הראוי לו אחר בריאת העולמות העליונים אשר עליו. ודי בזה כי לא נוכל להרחיב ולהעמיק ביאור זה הענין ככל הצורך, ואיך, וכמה, ומתי:
הערות
[עריכה]- ^ ראו: ביאור:ביאור המושג אין סוף -- ויקיעורך
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |