עירובין נו א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
פת קיבר ושכר חדש וירק לא קשיא הא בתומי וכרתי הא בשאר ירקי כדתניא שום ירק כרישין חצי ירק נראה צנון נראה סם חיים והא תניא נראה צנון נראה סם המות לא קשיא כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן מתים ס"ד אלא אימא מזקינים בחצי ימיהן אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון תנו רבנן אבא לרבעה מרבעה בריבוע עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום רבי יוסי אומר אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם מרבעה כמין התקופה כיצד בחמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנאמר (קהלת א, ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח ופני מערב פעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי דתניא לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית אמר שמואל גאין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום או בתחלת היום או בתחלת הלילה או בחצי היום או בחצי הלילה ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחת ומחצה או בשבע ומחצה בין ביום ובין בלילה ואין תקופת תשרי נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות בין ביום ובין בלילה ואין תקופת טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה בין ביום ובין בלילה דואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה ואמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים והוא דאיתליד לבנה או בלבנה או בצדק:
רש"י
[עריכה]
פת קיבר - שנודר' בלע"ז:
תומי וכרתי - לא מעלו כך שמעתי. ונראה בעיני תומי וכרתי מעלי והכי תניא (ב"ק דף עב.) חמשה דברים נאמרו בשום משביע משחין ומצהיל הפנים ומרבה את הזרע והורג כינה שבמעים וכרישין נמי תניא בברכות (דף מד:) דיפין לבני מעים:
שום ירק - אני שמעתי לגנאי ואני אומר לשבח:
עלין - קשין אמהות יפין אמהות שרשין:
בימות החמה - יפין שמצננין את הגוף בימות הגשמים קשין:
מזקינין - מפני הטורח:
בי בירי ובי נרש - ב' עיירות ויש בין זו לזו מעלות ומורדות והן מולייתא:
אזקנון - הזקינוני:
בריבוע של עולם - כדמפרש ואזיל:
נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם - ולא באלכסונו של עולם:
וסימניך - אם אינך יודע לכוין צפון ודרום:
עגלה בצפון ועקרב בדרום - מזלות הן:
אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם - שאינו מכיר במזלות הללו:
מרבעה כמין התקופה - לפי הילוך סיבוב החמה ניכר איזו רוח דרומית ואיזו רוח צפונית:
חמה יוצאה ביום ארוך - אותו רוח שאתה רואה שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי תקופת תמוז יוצאה בצידו האחד ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו האחר:
זהו פני צפון - לפי שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת כדאמר קרא (קהלת א) הולך אל דרום והליכת החמה ביום היא אבל בלילה אינו הולך אלא סובב מחוץ לכיפה וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית ובלילה סובבת פני צפון ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב לפיכך היום והלילה שוין ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית והיינו דקאמר חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום:
פני מזרח ומערב פעמים מהלכתן - ביום בימים הארוכין פעמים מסבבתן בלילה בימי תקופת טבת:
ליתנהו להני כללי - דאמרן לעיל חמה יוצאה ביום ארוך כו'
או בתחלת היום או בתחלת הלילה כו' - לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן וימות החמה שס"ה ימים ושש שעות חשוב אותן כולן בשביעית וישאר בידך יום ורביע נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי לשנה השלישית בתחלת יום ו' ובשנה הרביעית בחצי יום שבת וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה ולעולם הן כלות בא' מן הרביעיות הללו:
ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה - שכשתקופת ניסן נופלת בתחילת היום אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום וכשתקופת ניסן בחצי היום של תמוז בא' ומחצה בלילה לפי שז' שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה שבאותו יום שזו נופלת זו נופלת אלא נמשכת להלן משעה שנפלה זו ז' שעות ומחצה שהן ל' שעות לד' התקופות דהיינו יום ורביע ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בג' או בט' אם נפלה תקופת תמוז בא' ומחצה של תשרי נופלת בט' ואם של תמוז בז' ומחצה של תשרי בג' וכן כולם וזהו סימן אזג"י ואט"ד כשתקופת ניסן בא' של תמוז בז' ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בי' ומחצה ושנה שניה של ניסן בחצי היום דהיינו בו' שעות ושל תמוז בא' ומחצה ושל תשרי בט' ושל טבת בד' ומחצה ביום:
ואין בין תקופה לתקופה כו' - כדפרישית חשוב צ"א יום כולן שביעיות תמימות הן וז' שעות ומחצה היא נמשכת אחריהן שימי התקופות כך הם צ"א יום וז' שעות ומחצה הם שהן רביע של שס"ה ורביע:
ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה - סימן לחציו אז"ח גי"ח וא"ח טד"ח שמוש השעות כל"ש צמח"ן הוא סידורן והילוכן תחלת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי צדק מאדים חמה נוגה הרי ז' שעות וחוזרים חלילה נמצא שעה ראשונה ליום א' בשבת חמה ואחריו נוגה ועוד כל"ש צמח"ן תמצא סימני שעות ראשונות של ימות השבוע חל"מ כצנ"ש ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ"ש חל"מ [ור' שבתי דטל"ו[1] הרופא זצ"ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה נמצא שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת כוכב תקופת תמוז יפול בחצי כוכב תשרי בראש לבנה טבת בחצי לבנה וכן כולם כשתוציא ז' שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה]:
והני מילי דאתיליד - מולד לבנה של ניסן או של טבת בשעת לבנה או בשעת צדק:
תוספות
[עריכה]
כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים. פ"ה דעלין קשין ואמהות יפין אמהות שרשין בימות החמה יפין שמצננין הגוף בימות הגשמים קשין משמע לפירושו דעלין לעולם קשין ואפי' אמהות אינן יפין אלא בימות החמה ותימה דבפרק קמא דע"ז (דף יא.) אמר גבי אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ונראה לפרש דכאן בימות החמה וכאן בימות הגשמים כלומר עלין ואמהות חד מעלי בימות החמה וחד מעלי בימות הגשמים ואית ספרים דגרסי ואיבעית אימא הא והא בעלין אבל באמהות לעולם מעלו:
ואין בין תקופה לתקופה אלא צ"א יום ושבע שעות ומחצה. וקשה לר"י דאם יש לעולם בין ביום קצר ובין ביום ארוך י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה אם כן אין התקופות שוות ולעולם האחת ארוכה מהאחרת שאם תפול תקופת ניסן בתחלת ליל ד' תפול תקופת תמוז בז' שעות ומחצה בלילה ותקופת תשרי בג' שעות ביום הרי במקום ז' שעות ומחצה הקטנות שבליל תמוז שלא נפלה תקופת תמוז בתחלת לילה אנו משלימין לה צ"א יום וז' שעות ומחצה בלילי תשרי שהן בינוניות וגם בז' ומחצה שבסוף תקופת ניסן העודפות על צ"א היו קצרות ובתקופת תמוז היו בינוניות ואם נאמר שהשעות לעולם שוות וביום ארוך ובלילה ארוך י"ח שעות ובלילה קצר ו' או להפך לא משכחת הא דאמרת אין תקופת ניסן נופלת אלא כו' אין תקופת תמוז נופלת אלא כו' [וכן שארי התקופות כולן] וגם לא משכחת הא דאמרינן בפרק מפנין בסופו (שבת דף קכט:) דבתלתא בשבתא ובמעלי שבתא קאי מאדים בזוגי ובשאר יומי לא קאי ולפי זה משכחת לה נמי דבשאר יומי קאי ובהאי לא קאי:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ה (עריכה)
יח א מיי' פכ"ח מהל' שבת הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' שצ"ח סעיף ג':
יט ב מיי' פי"ג ופי"ב מהל' קידוש החדש:
כ ג מיי' פ"ט מהל' קידוש החדש הלכה ד', סמג עשין מו, טור א"ח סי' תכח:
כא ד מיי' פ"ט מהל' קידוש החדש הלכה ב', טור א"ח שם:
ראשונים נוספים
אמר רב הונא בריה דרב יהושע (אתא דנרש ודבי בארי) [הני מוליאתא דנרש ודבי בארי] פי' מיליאתה דביקים גבוהי' אזקנון:
ת"ר הבא לרבעה מרבעה בריבוע העולם. נותן צפונה לצפון העולם והרוצה לכוון צפון העולם יראה מקום העגלה בשמים והוא צפון העולם וכנגדה עקרב בדרום והמכין (וארבע) [ומרבע] העיר המקום שהוא תחת העגלה הוא הצפון ושתחת עקרב הוא הדרום. וכשנותן ימינו לדרום ושמאלו לצפון לפניו מזרח ואחריו מערב. בא ר' יוסי ואמר הין כן הוא כי עגלה בצפון ועקרב בדרום מיהו לאו כל אדם יכול לכוון כיון זה בקביעות הכוכבים. אלא נוח לו לרבעה בסביבות התקופה כיצד מקום שהחמה זורחת בו בתקופת תמוז והוא חלון פעמון והולך וסובב לאחוריו ומהלך כל היום המזרח והדרום ועולה ושוקעת כנגדו במערב זהו פני צפון ומקום שהחמה זורחת בו בתקופת טבת מחלון בילגה והולך ויורד ושוקעת כנגדו במערב זה פני דרום.
תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה באמצע מזרח ושוקעת באמצע בתקופת ניסן וזורחת מחלון תעלומה והולך וסובב בקרן צפונית חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון בילגה בתקופת טבת ותשרי סובב בקרן דרומית כמימי אקיאנוס בין קצות השמים לקצת הארץ כו' לפיכך היום והלילה שוין נמצאת שחמה עולה וזורחת מתקופת ניסן עד תקופת תמוז מאמצע הרקיע ולצפון מהלכת ביום ממקום שזורחת כנגד הנשאר מן המזרח כולו ובמערב עד שמגיע כנגד המקום שזרחה ממנו ושוקעת בו וכן בכל יום ויום עד תקופת תמוז. בתקופת תמוז זורחת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת ביום מזרחו ודרום ומערב שוקעת בקרן מערבית צפונית עד טבת. ומתקופת טבת חוזרת החמה ועולה כנגד הדרום בכל יום ויום עד שחוזרת בתקופת תשרי באמצע המזרח עולה והולכת בכל יום עד שחוזרת בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן דרומית מערבית נמצא החמה מהלכת מזרח ומערב פעמים ביום ופעמים בלילה אבל בדרום לעולם מהלכת ביום ובצפון לעולם בלילה ולא נראית לעולם ביום ברוח צפונית ולא בלילה ברוח דרומית וזהו שכתב (צפון בלילה) [הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון וכו'] סובב הולך הרוח כו' (ופני) [זהו פני מזרח וכו'] מזרח ומערב שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן זו דרך זו השמועה ובעלי כוכבים טוענין עליהם ובא רב משרשיא ודחה דברי רבי יוסי ואומר ליתנהו להני כללי מעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית צפונית ולא שקעה בקרן מערבית צפונית וכן לא זרחה מקרן מזרחית דרומית. ולא שקעה בקרן מערבית דרומית. תלמוד ארץ ישראל א"ר יוסי מי שאין יכול לכוון את הרוחות ילמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת בתקופת תמוז עד מקום שזורחת בתקופת טבת.
אלו פני מזרח. וממקום ששוקעת בתקופת טבת עד מקום ששוקעת בתקופת תמוז אלו פני מערב והשאר פני צפון ודרום כדכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון. ניחה בשילה ובבית עולמים דכמה יגיעות יגעו הנביאים לעשות המזרחי להיות החמה מצומצמת בין בתקופת טבת ותקופת תמוז. ז' שמות נקרא שער סוד שער התווך. שער החרסית. שער איתון. שער חדש. שער העליון. שער היסוד כו' ומפורשים כולם.
אמר שמואל אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה ריבעי היום או בתחלת היום או בתחלת הלילה או בחצי היום או בחצי הלילה ואין תקופת תמוז נופלת אלא (בא' ז') [בא' ומחצה או בז' ומחצה] ואין תקופת תשרי נופלת אלא בג"י ואין תקופת טבת נופלת (בד"י) [אלא בד' ומחצה או בי' ומחצה] כדי שתפול תקופת ניסן בתחלת היום ותקופת תמוז בז' שעות.
ותקופת תשרי בג' שעות ותקופת טבת בי' שעות.
ת"ר הבא לרבעה מרבעה ברבועו של עולם: פי' עיר עגול' שרוצין לרבע' מרבעין אותה לרבועו של עולם. דרומה כדרום עולם וצפונה כצפון עולם וה"ה למזרחו ולמערבו ונקט דרום וצפון משום דבעי למתני סימנא וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום רבי אומר אם אין יכול לרבע' ברבועו של עולם שאינו מכיר מזלות הללו מרבע' כמין תקופ' החמ' כי מתקופתה נכרין הרוחות. ולא דייק לישנא שפיר להאי פירושא. והנכון משום דסמני עקרב ועגלה שהם קטבי הגלגל הקבועים הם סימנים ישרים יותר לרבעה כרבועו של עולם כי סימני התקופה אינה כעין רבועו של עולם לגמרי וזה ידוע למבינים בחכמה זו.
כיצד חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעות ביום ארוך זהו פני צפון: פי' כי אותו הרוח שהחמה יוצאה ושוקעת בימים הארוכים הוא צפון כי בימי תמוז חמה זורחת מקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן מערבית צפונית אבל בימי טבת הקצרים יוצאה סמוך לקרן מזרחית דרומית וזהו שאמר חמה יוצאה ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום. אבל בתקופת ניסן ובתקופת תשרי שהיום ולילה שוים וחמה יוצאה חצי מזרח ושוקעת בחצי מערב כללו של דבר כל זמן שזורח כלפי קרן מזרחית צפונית הם הימים הארוכים יותר ובכל יום הולכ' ונוטה כלפי דרום ובנטייתה כלפי דרום הימים מחסרין וכשזורח בחצי מזרח היום והלילה שוים וכשנוטה משם כלפי דרום הימים מתקצרי' וכשחוזרת ונוטה מדרום לצפון הימים מאריכין מעט מעט:
אלו פני מזרח ומערב שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן: פרש"י ז"ל פעמים מהלכתן ביום והיינו בימים הארוכי' ופעמי' מסבבתן בלילה בימים הקצרים דהיינו תקופת טבת. ורבינו ז"ל קורא סביב למה שמתהלכת בלילה כמו שפי' למעלה מזה ונתן טעם לדבר לפי שבלילה אינה מהלכת אלא סובבת חוץ לכיפה ואין זה נכון. אלא כל שמהלכת החמה בדרך נטיה נקרא הלוך וכל שמהלכת ביושר ממזרח למערב כמו בתקופת ניסן ובתקופת תמוז. תשרי נקרא סביב ואמרי לה איפכא.
אין תקופה כו': באחד מד' רביעי היום וכדמפרש ואזיל או בתחלת הלילה או בחצי הלילה או בתחלת היום או בחצי היום שאלו הן ד' רביעי היום והלילה וטעם הדבר כי ימות החמה הם שס"ה ימים ושש שעות והם נחלקים לד' תקופות ולפי זה יש בכל תקופה ותקופה צ"א ימים ושבע שעות ומחצה. והשס"ה ימים הם כלם שבועות שלמים חוץ מיום אחד וחצי כי כל צ"א ימים הם י"ג שבועות נשארי' מכל תקופה ז' שעות ומחנה שהם בד' תקופו' ל' שעות שהם יום אחד ושש שעו' נמצא כי ביום שיצאה תקופת ניסן בשנה זו נמשכ' בשנה אחרת להלן מאותו מקום יום וחצי יום וכן בכל שנה ושנה עד שחוזרת בסוף מחזור הגדול לאותו מקום שיצאתה משם בתחלת המחזור והמחזור הגדול הוא שבע מחזורים קטנים והמחזור הקטן הוא של ד' שנים ובתחלת כל מחזור קטן יוצאה תקופת ניסן בתחלת הלילה ואינם חוזרת להיות בתחלת היום אלא בתחלת מחזור קטן אחר שבכל ראש מחזור קטן יוצאה בתחלת הלילה ואעפ"כ אינה חוזרת לצאת לאותו מקום שיצאה בתחלת המחזור הגדול אלא לתחלת מחזור גדול אחר. נמצאת למד כי בתחלת המחזור חמה יוצאה בכל יום רביעי שבו נתלו המאורות ולשנה האחרת יוצאה בחצי ליל חמישי ולשנה השלישית יוצאה בתחלת יום ששי ולשנה הרביעית היא יוצאה בחצי יום שבת ולשנה האחרת שהיא תחלת המחזור יוצאה בתחלת ליל יום שני וכן על הסדר הזה וזה שאמרו בכאן שאין תקופת ניסן נופלת לעולם אלא בא' מד' רביעי היום:
ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחד ומחצה ואם בשבע ומחצה וכו': וטעם דבר זה מפני שימי התקופה הם צ"א ימים ושבע שעות ומחצה והצ"א ימים הם שבועות שלימות נמצא שכל התקופה חוזרת למקומה בסוף הצ"א ימים ונמשכת להלן שבע שעות ומחצה הילכך כשתקופת ניסן מפלת בתחלת הלילה התחיל תקופת תמוז בז' שעו' ומחצה ביום ואם התחילה תקופת ניסן בחצי היום תתחיל תקופת תמוז באחת ומחצה בלילה. ומזה הטעם אין תקופת תשרי נופלת אלא אם בשבע בתשע בין ביום בין בלילה שהרי היא מתאחרת אחר תקופת תמוז ז' שעות ומחצה וכשהיתה תקופת תמוז בז' שעות ומחצה ביום תהיה תקופת תשרי בג' שעות מן הלילה כי כשהוסיף על ז' שעות ומחצה ז' שעות ומחצה אחרות הרי הם ט"ו שעות טול מהם י"ב שעות ליום שלם ישארו שלשה שעות לתחלת הלילה. ועל הדרך הזה כשהיתה תקופה באח' ומחצה ביום תהיה תקופת תשרי בתשע שעות ביום וכשהיתה תקופ' תמוז באחת ומחצה בלילה תהיה תקופת תשרי בתשע שעות בלילה:
ואין תקופת טבת נופלת אלא אם בד' ומחצה ואם בעשר ומחצה בין ביום ובין בלילה וזה כי אם היתה תקופת תשרי בשלש שעות ביום תוסיף עליו שבע ומחצה והרי תקופת טבת בעשר ומחצה וכן אם היתה תקופת תשרי בג' שעות בלילה תהיה תקופת טבת בעשר ומחצה ואם היתה תקופת תשרי בתשע שעות בלילה תהא תקופת טבת בד' ומחצה ביום. וסימן נתנו לדבר זה. אז"גי וא"טד כי כשהתקופת ניסן באחד דהיינו בתחלת היום או בתחלת הלילה תהא תקופת תמוז בשבע ומחצה ותקופת תשרי בג' ותקופת טבת בעשר ומחצה וכשתקופת ניסן בשש שעות דהיינו בחצי היום או בחצי הלילה תקופת תמוז באחד ומחצה ותקופת תשרי בט' ותקופת טבת בד'.
אין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחנה: פי' כי כל תקופה מתחלת ז' שעות אחר תקופה שלפניה כמו שכתבנו למעלה כי כל תקופה צ"א יום וז' שעות ומחצה והצ"א יום הם שביעיות נמשכ' להלן ז' שעות ומחצה. ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה פי' זה תדבר בסדור ז' כוכבי לכת שסדורים והלוכים שצ"ם חנכ"ל כי בתחלת ליל רביעי מתחל' מזל שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים ואחריו חמס ואחריו נוגה ואחריו ככב ואחריו לבנה ואחרי כן חוזרין חלילה לעולם וכל ככב מהם משמש שעה אחת בלבד ובסוף כל שבוע ושבוע חוזרין לתקופה אחת ממש וזה כי בכל ליל רביעי שבעול' מתחיל שבתאי ובכל ליל חמישי חמה ובכל ליל ששי לבנה ובכל ליל שבת מאדים ובכל ליל אחד בשבת ככב ובכל ליל שני צדק ובכל ליל ג' נוגה. נמצא סימן שעות ראשונות של לילי השבוע כצנ"ש חל"ם וכן סימן שעות ראשונות שבימים חל"ם כצנ"ש וכיון שבכל שבוע שבעולם חוזרין אלו המזלות לתחלת תקופתן כשתעשה שביעיו' התקופ' של חמה שהם צ"א יום ושבע שעות ומחצה תמצא כי בתשלום הצ"א יום שהם י"ג שבועות חוזר המזל הראשון ובשבע שעות הנשארים עושין סבוב אחד וחוזר המזל למקומו. וכשמשמש חצי שעה מתחלת תקופ' תמוז נמצא תקופ' תמוז משכ' מחברתה במזלו' הללו חצי שעה בלבד וכן אתה דן בכל תקופה ותקופה וזה פשוט. ואמר שמואל אין לך תקופ' ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת האילנו' כו' ה"מ דאתילידא לבנה או בצדק או בלבנה. פי' שהיה מוליד הירח כשהיה משמש מזל צדק או מזל לבנה.
מתוך: מאירי על הש"ס/עירובין/פרק ה (עריכה)
כבר ביארנו שהבא לרבע אינו מרבע אלא לרבועו של עולם אעפ"י שאפשר שלכונת הלוכו יהא מרויח יותר אם נרבעה לאלכסונו של עולם וכיצד הוא מרבעה לרבועו של עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וכיוון הרוחות הוא נעשה על פי הכוכבי' והוא שאמרו עגלה בצפון ועקרב בדרום ופירושו על קוטב צפוני ועל קוטב דרומי. ואנו קורין עגלה מלשון וירא את העגלות. ויש מפרשי' על המזלות הצפוניים והמזלות הדרומים וקורין עגלה יפפיה ומפרשי' אותה על מזל שור ואם אינו בקי באלו מרבע על פי התקופה ר"ל על פי מה שרואה בסבוב מהלך השמש והוא שסבוב החמה לעולם הוא ממזרח לדרום ומדרום למערב ובתקופת ניסן חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב ובתקופת תמוז שהוא היום הארוך עד תכלית מה שאפשר לו יוצאה בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח ודרום ומערב ושוקעת בקרן מערבי צפוני ומחרתו היום מתקצר מעט ואינה יוצאה מן הקרן אלא (נמשלת) [נמשכת מן] הקרן לצד המזרח מעט וכן כששוקעת אינה שוקעת בקרן לגמרי אלא לפנים מן הקרן מעט וכן בכל יום (על) [עד] שחוזרת לצאת בתקופת תשרי בחצי המזרח ולשקוע בחצי המערב ומתוך כך בשתי תקופות אלו היום והלילה שוים ומשם ואילך נמשכת מאמצע המזרח ביציאתה לצד דרום מעט וכן בשקיעתה מאמצע המערב לצד דרום עד שבתקופת טבת שהוא היום הקצר עד תכלית מה שאפשר לו יוצאת בקרן מזרחי דרומי ושוקעת בקרן מערבי דרומי ונמצא לעולם הולך בדרום וסובב בצפון והלוך היום נקרא הלוך והלוך הלילה נקרא סבוב על שאין הלוכו נראה לנו והוא שאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון ומערב ומזרח פעמי' בהלוך פעמים בסבוב שאמרו סובב הולך אלו מזרח ומערב שפעמים מהלכתן פעמים מסבבתן. אעפ"י שדברים אלו אינם נאמרים בדיוק לגמרי וכמו שאמרו לעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית צפונית לשקוע בקרן מערבית צפונית ולא מקרן מזרחית דרומית לשקוע בקרן מזרחית דרומית שאלו כן היה בתכלית ההיקף של תמוז י"ח שעות ליום ושש בלילה וכן ההפך להפך ואין הדבר כן מכל מקום כך הדבר בקירוב ר"ל בנטייה לקרנות עד שיבא הענין לט"ו שעות ומחצה היום ושמנה ומחצה הלילה וכן בהפכה בהפך:
תקופת ניסן אינה לעולם אלא באחד מארבעה רבעי היום או בתחלת הלילה או בתחלת היום או בחצי הלילה או בחצי היום שהמאורות נתלו בתחלת ליל רביעי ונמצא שהשנה המקובלת לבריות עולם היתה תקופת ניסן תחלת ליל רביעי ושנת החמה שס"ה יום ורביע וכשתוציאם שבועות שבועות ישאר בידך יום ורביע שהם ל' שעות נמצא תקופת ניסן לשנה הבאה בחצי ליל שמחרתו יום חמישי ולשנה שלישית תחלת יום ששי ולרביעית חצי יום שבת וכן על סדר זה לעולם ובין תקופה מארבעת התקופות צ"א יום וז' שעות ומחצה שהוא רביען של שס"ה יום ורביע וכשתחשב זמן שבין תקופה לתקופה נדחית שניה מן הראשונה ז' שעות ומחצה שהרי הצ"א יום תוציאם לשבועות וישארו ז' שעות ומחצה ונמצא שכל שתקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה של לילה של תמוז בנקדת שבעה ומחצה של לילה ואם של ניסן בסוף שש שעות כשתדחה את של תמוז שבע ומחצה הרי זמנה באחת ומחצה לתחלת היום וכן לעולם או באחת ומחצה או בשבע ומחצה פעמי' ביום פעמי' בלילה ושל תשרי או בשלש או בתשע שאם של תמוז באחת ומחצה לתחלת היום כשתדחה את של תשרי שבע ומחצה נמצאת זמנה לסוף ט' שעות ואם של תמוז בשבע ומחצה ביום כשתדחה את של תשרי שבע ומחצה שהם ט"ו נמצאת זמנה לסוף שלש שעות ואם כן של תשרי לעולם או בסוף ג' או בסוף תשע פעמים ביום פעמים בלילה ואם של תשרי בסוף שלש של יום נמצאת של טבת בסוף עשר ומחצה של יום ואם של תשרי בסוף תשע של יום נמצאת של טבת בסוף ארבעה ומחצה של לילה ונמצא לעולם של טבת או בארבעה ומחצה או בעשר ומחצה בין ביום בין בלילה וזהו הסימן המסור להם בסוד העבור א"ז ג"י וא"ט ד' ולא חששו להזכיר בהם חצי שעה אלא שבקצת אותיות אתה מוסיף חצי שעה. ופי' א"ז ג"י אם תקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה תהא של תמוז בשבע ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בעשר ומחצה ופי' וא"ט ד' שאם של ניסן בסוף שש של יום תהא של תמוז באחת ומחצה של לילה ושל תשרי בסוף תשע של לילה ושל טבת בד' ומחצה של יום.
ואחר שידעת שהשעות מתנהגות על פי שבעה כוכבי לכת אתה יודע שאין תקופה נדחית מחברתה מזמן ממשלת כוכב לכוכב אחר אלא מתחלתו לאמצעו וזהו חצי שעה המשל בזה הרי ששעה ראשונה של לילה כוכב משמש שהרי כצנ"ש חל"ם ראשי לילות ושעה ראשונה של יום חמה משמשת שהרי חל"ם כצנ"ש ראשי ימים וכבר ידעת שסדור הלוכן כל"ש צמח"ן ונמצא שאם נפלה תקופה של ניסן בתחלת היום שחמה משמשת של תמוז באה גם כן בחמה שהרי לסוף ז' שעות שבעה כוכבי לכת וחזר כוכב חמה לשמש בשמינית והתקופה נופלת בחצי שעה המתנהגת בחמה וכן בכולם. וזהו מה שאמרו כאן אין תקופה נמשכת מחברתה אלא חצי שעה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה
- ^ צ"ל דנולו