סמ"ג עשה מו
צוה הקב״ה את בית דין שיקדשו את החדש, דכתיב בפרשת בא אל פרעה החדש הזה לכם ראש חדשים. ותניא במכילתיה [פרשת בא פרק א] משה הראה להם לישראל כזה וכזה היו רואין וקובעין לדורות ובתלמוד שלנו [בפרק הקומץ רבה דף כ״ט] אמרי׳ שנתקשה משה במולד הלבנה ואמר לו כזה ראה וקדש.
ומצוה זו מסורה לבית דין כדתניא בראש השנה בפ׳ שני [דף כ״ד] אחר שנחקרו העדים שראו את החדש, ראש בית דין אומר מקודש שנא׳ וידבר משה את מועדי ה׳ וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. מנלן? אמר קרא "אשר תקראו אותם במועדם וגו׳" קרי ביה תקראו אתם שהרי אתם חסר וי״ו וכתי׳ מקראי הרי שתי קריאות לכך עונין ב׳ פעמים מקודש מקודש. גרסינן במסכת ראש השנה [שם] אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בר׳ צדוק דאמר שאם נראה שלא בזמנו פירוש בליל שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים. פירש רבינו יצחק אין צריכין בית דין לקדשו ביום שלשים ואחד שכבר קדשוהו שמים מתחילת הלילה וכן מוכיח בירושלמי שאו׳ [שם] בשלשים וא׳ שבית דין של מעלה רואין שלא קדשו בית דין של מטה הם עומדין ומקדשין אותו.
בית דין שקידשו החדש בין שוגגין בין מוטעין בין אנוסין, הרי זה מקודש וחייבין הכל לתקן המועדות על ידם אע״פ שיודעין העולם שטעו, שהרי מי שצוה לשמור המועדות הוא צוה לסמוך עליהם. כדתניא במסכת ראש השנה [פ״ב דף כ״ה] שאמר לו ר׳ עקיבא לרבי יהושע הרי הוא אומר אתם אתם אתם ג׳ פעמים לדרוש אתם אפילו שוגגין אתם אפי׳ מזידין אתם אפי׳ מוטעין שהרי בפ׳ אמור באותו עניין כתו׳ ג׳ פעמים אתם חסרי׳ ונחסרו לדרשה זו ובלשון זה אמר ליה ר׳ יהושע לר׳ עקיבא עקיבא נחמתני נחמתני.
ראו גם: סמ"ג עשה מז