עולם אחד/פה
פרק פה
[עריכה]ראה נא אחי ידידי איך שמעתה אחר שהודעתיך כל אלה הדברים -- אחדות הקב"ה, ואחדות תורתינו הקדושה, ואחדות ישראל -- באורך וברוחב ובעומק בעז"ה, תבין ממילא כל הדרוש השלשים מן החלק הראשון בספרי מדרש לפירושים. ומה שפרשתי שם מאחז"ל (במדרש חזית) (שיר השירים רבה ב, ט) התמוה מאוד: "אתה אומר לנו די"ו די"ו פירוש דיא"ו די"א די"או וכו'" - שהיו הדברים ההם בעיניך כדברי הספר החתום, ומעתה שים עיניך על הדברים ההם ויובנו לך בנקל אחר שהורתיך שורש הדברים ההם ותכליתם. וכמו כן במקומות אחרים בספר ההוא סתמתי וחתמתי הדברים, כי סמכתי על המעיין בקונטרס הקטן הזה. ואם כי קטן הוא בכמותו - גדול הוא באיכותו, כי ממנו תוכל להבין כמה מאמרים סתומים וחתומים הנמצאים בחז"ל במקומות הרבה.
ומעתה מה לי לכפול הדברים פירוש על המדרש הנ"ל - כי תדרשנו ימצא לך ממקום כבודו שם בדרוש ההוא. וכאן אודיעך עוד פירוש אחר הנלע"ד בפירוש המדרש ההוא, והוא יותר קרוב לפשוטו.
הנה נודע ויכוח בין הקב"ה לישראל, הקב"ה אומר (מלאכי ג, ז) "שובו אלי ואשובה אליכם", וישראל אומרים (איכה ה, כא) "השיבנו ה' אליך ונשובה". שמעתי בדרך הלצה ז"ש (איכה ה, כ) "למה לנצח תשכחנו" כלומר בשביל נצחו"ן, לנצח אותנו. "השיבנו" - כלומר יהי נא כדברינו. כך שמעתי.
ובילדותי שמעתי מפי אדוני אבי זלה"ה פירוש הפסוק על פי הנודע שאין השפע יורד מלמעלה אם לא קדם אתערותא מתתא. רק קודם הבריאה שנאמר (בראשית ב, ה) "ואדם אין לעבוד את האדמה", וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות, היה התעוררות כביכו"ל מניה וביה. וז"ש "השיבנו ה'" - שיהי' התעוררת מלמעלה תחלה, ואם תאמר שאי אפשר להיות בלתי התעוררת מלמטה תחלה -- על זה אמר "חדש ימינו כקדם" - ר"ל כמו קודם הבריאה. אלה דברי אדוני אבי זלה"ה.
וראה נא עומק שכלו, אם שלא היה לו יד ושם בחכמת הקבלה -- כנודע לכל שהיה כל עסקו בגמרא פירוש רש"י ותוספות -- מכל מקום השיג בשכלו דברים הידועים בדברי מרן האר"י זלה"ה.
ואקדים עוד מה שהודעתיך למעלה שיש לאות ה' שני ציורים - דו די - כנודע. והנה בשם המיוחד יש שני ההי"ן, ומהם צריך להעלות מ"ן. מן ה' תתאה אל ו', ומן ה' עילאה אל י' כנודע. והוא סוד אתערותא מתתא לעילא. ומעתה יתבאר שלכן על הפסוק (שיר ב, ט) "דומה דודי לצבי" שנרמז במלת דודי שני ציורי אות ה' - בו נאמר המאמר. ז"ש "אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לנו דיו דיו" שנעלה מ"ן בסוד שני ההי"ן שסימן כל אחת הוא די"ו, כי אות ד במקומו עומד בשני ציורים, ואין הפרש רק בנקודה שבתוך ד' - או ו' או י'. ולכן סימן של אות ה' הוא די"ו. והקב"ה אומר לנו די"ו די"ו שני פעמים, שנעלה מ"ן משני ההי"ן. וידוע כי העלאת מ"ן גורם זיווג ויחוד בכל חמשה פרצופים הרמוזים בד' אותיות שם המיוחד. וזה שאמר ומפרש כל היחודים הרמוזים בשלשה פעמים דיא"ו. כי עשר ספירות דזעיר אנפין, ועשר ספירות דנוקבא -- הרי יו"ד, ואות א הוא המייחד ומזווג ועושה אח"ד. וזהו דיא"ו אחד. וכן באבא ואמא - וזהו דיא"ו השני. ודיא"ו השלישי מורה על אריך אנפין שהוא סוד יו"ד שבגימטריא עשרים - כת"ר בחושבן. והוא מיוחד בסוד אות א - פלא העליון כנודע. וכמו שרמזתי למעלה.
וכל זה אומר לנו הקב"ה באומרו "שובו אלי וגו'" - על ידי העלאת מ"ן. ואמנם אנחנו מבקשים "השיבנו וגו'" - בלתי התעוררות מלמטה כי אין בנו כח. וז"ש "את לגבן תחלה". והבן.
הרי הדרש ממלת דו"די וכאמור.
ואמר עוד "מה צבי זה מדלג וכו'" - והוא הדרש באומרו "לצבי". ויש להאריך ולחבר הדרשות ואין כאן מקומו.
עוד שם במדרש: "דבר אחר וכו' די"או את לגבן תחלה" - אינו גורס מלת די"או רק פעם אחת, והוא מורה על אריך אנפין שישפיע עלינו מלמעלה בלי התעוררת מלמטה וכו'.
והבן עוד שם "דבר אחר וכו' את דיאו דיאו לגבן תחלה" - הנה כאן גורס מלת את בראשונה ואחר כך שני פעמים דיא"ו. והכוונה "את" הוא אריך אנפין, שורש כ"ב אותיות מן א' עד ת' כנודע. "דיא"ו דיא"ו" - הם אבא ואמא וזעיר ונוקבא. והוא השפעה מלמעלה למטה בלי התעוררות מלמטה. ולכן לא גרסינן שם מלת פירוש דיא"ו - כי הכל הוא דברי כנסת ישראל כאמור. והבן היטב. והוא הנכון יותר מכל הפירושים שראיתי על המאמר הזה. כי בקונטרס של הקדוש רש"מ ר' שמעון מאוסטרופלי(?), וכן בספר שד"ר שמפרשים המאמר הזה - לפי דבריהם לא יתפרש כלל ה'דבר אחר' שבמדרש האמור. אך לפי מה שכתבנו אתי שפיר הכל.
ואין הפרש בין ה'דבר אחר' ובין הראשון אלא באומרו "מה צבי וכו'" עי"ש. אבל בענין סוד דיא"ו הנ"ל - הכל הולך למקום אחד וכאמור.
וראה נא ראשי תיבות מן "ה'שבינו י'הוה א'ליך ו'נשובה" הוא דיא"ו - רק במקום אות ה' בא יבא אות ד', שהוא עיקרו של אות ה' כנ"ל. וגם על פי הנודע בגלאנטי על הפסוק (איכה א, ג) "גלתה יהודה וגו'" עיי"ש. ואז תבין כי מאחר שכאן מיירי בזמן שאין התעוררות מלמטה - לכן באה אות ד' במקום ה'. והמשכיל יבין מה שיש להאריך עוד.
עוד יש אִתִי לפרש המאמר התמוה הנ"ל בדרך יותר עמוק על פי הקדמות ממרן האר"י זלה"ה - אך אם בעל נפש אתה מעצמך תבינו אחר שתעיין היטב בעץ חיים שער מ"ן ומ"ד דרוש הרביעי (עץ חיים שער לט, דרוש ד). ואחר שפתחתי לך פתחו של אולם, תבין את כל נעלם. ולא לאורך אני צריך.