עולם אחד/פו
פרק פו
[עריכה]באתי להעיר עיניך עוד בכמה עניינים השייכים לקונטרס הזה, והוא שצריך אתה לדעת שהכלל שמסרתי בידך והוא שבכל דבר שבקדושה הראשון הוא המייחד וכולל כל הבאים אחריו - הוא גם כן בשנים עשר חדשי השנה.
הלא תראה שאמרו חז"ל (ראש השנה ז, א) באחד בניסן ראש השנה לחדשים וכו', עיין שם באורך שמביא ראיות שכל החדשים מניסן מנינן. נמצא שניסן הוא הראש לכל החדשים. ולכן הוא הכולל כל חדשי השנה. וכמו כן ראש חדש הוא הכולל כל ימי החודש. וראיתי בספר 'ברית כהונת עולם' כי ראש חדש בהיפוך אתוון שרש אחד, והיינו כי הוא שורש אשר מתייחדים בו כל ימי החודש. וזהו סוד שרש אחד.
ונמצא לפי זה חודש ניסן הוא השורש אל כל ראשי חדשים של כל השנה. וזה שאמר הכתוב (שמות יב, ב) "החדש הזה לכם וגו'" - כלומר שהחודש הזה הוא כמו 'ראש חדשים', שהראש הוא הכולל כל ימי החודש - כמו כן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" - שהוא הראשון כולל כל חדשי השנה. ומדוקדק בזה לשון הכתוב ואין בו כפל כלל.
ובזה מצאתי טעם מספיק אל כל מה שנאמר בחז"ל בחודש הזה כפי המובא בשו"ע אורח חיים (סימן תכ"ט סעיף ב') "אין נופלין על פניהם וכו'" עיין שם כל הסעיף. והיינו כי כל החודש הוא כמו ראש חדש, כי הוא ראש לכל החדשים. ונכון הוא.
ודע והבן כי י"ב חדשים הם סוד אח"ד מטעם האמור, כי כל חודש מתייחד בראש שלו, וכל הראשי חדשים עולים ומתייחדים בחודש ניסן, וכל חודש ניסן עולה ומתייחד בראש שלו.
ודע עוד מ"ש המקובלים - י"ב חדשים הם בסוד י"ב צירופי השם המיוחד. וכבר רמזתי לך למעלה איך שהם אח"ד בבחינה זו. ודע עוד כי הם בסוד ו"ו. וחודש העיבור היא סוד א' שבתוך וא"ו, וכדאיתא בלקוטי תורה פרשת ואתחנן (על הפסוק דברים ג כ"ו) "ויתעבר וגו'", עיין שם שלכן משה מת באדר. וידוע כי חודש העיבור הוא להשלים גם שנים הפשוטות, ולכן ראוי לומר שכל שנה היא בחינת י"ג - גימטריא אח"ד.
ודע עוד עם הנודע בחכמת התכונה שהלבנה מסבבת הגלגל י"ג פעמים בכל י"ב חודש, כי בכל חודש תשוב אל הנקודה הראשונה בך"ז יום ושליש בקרוב, ולא תמצא שם השמש עד שתלך עוד שני ימים וקרוב מ"ה שעות. שתתחבר עם השמש. נמצא שעולה הסיבוב שלה בי"ב חדשים י"ג פעמים בקרוב. דוק ותמצא. וכבר נודע שלשון 'שנה' בחמה ו'חדש' בלבנה. נמצא כי י"ג חדשים הם וסודם אח"ד.
והבט וראה כי י"ג פעמים אח"ד י"ג פעמים אח"ד שווה 169 שהוא בגימטריא קס"ט, ועם הכולל ק"ע - חושבן ניסן, מפני שכולל אח"ד פעמים אח"ד אח"ד פעמים אח"ד שווה 169. והוא גימטריא מקל - סוד (בראשית לב, יא) "כי במקלי עברתי" שהוא סוד (בראשית ל, לז) "מקל לבנה וגו'" שסודו וא"ו - גימטריא אחד. והוא חושבן עשרה פעמים שם הקדוש היוצא מראשי תיבות "א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ"[1], שהוא גושפנקא רבא כמש"ל.
והשם הזה הוא ייחוד שני שמות - הויה ואהי"ה - כנודע. וכבר ידוע בהאר"י זלה"ה שלכל אחד משני שמות אלו יש י"ב צירופים - צירוף אחד לכל חדש. ו י"ב צירופי הויה י"ב צירופי הויה שווה 312 - בגימטריא שי"ב - חושבן חדש. ובחודש ניסן הם שני הצירופים הראשונים משני שמות אלו שהם אותיותיהם כסדרן וכידוע במלאכת הצירוף. וכיון שהם הראשונים - כוללים כל הצירופים שאחריהם. והבן. וכבר הודעתיך למעלה סוד אח"ד במספר הקדמי בגימטריא כמו שני שמות אלו. הרי שהוא בסוד אחד. והמשכיל יבין כל זה.
וכמו כן תדע בסוד יום שבת קודש כי הוא אחד הכולל כל הימים. וכנודע כי הוא המרכז עגולה - ששה ימים הסובבים - ג' ימים מצד זה וג' ימים מצד זה כידוע בספר של"ה ובכמה מקומות. ולכן תמצא בכמה מקומות שכל השבוע נקראת 'שבת'. והיינו כי הוא המייחד והכולל.
ודע עוד מ"ש בספר הכוונות שער קבלת שבת (שער הכוונות דרושי שבת, דרוש ג)[2] שנקרא שבת 'אחד' - גימטריא י"ג ספירות שיש בכל העולמות אחר עליותן חוץ מן עולם העשיה, עיין שם, שזהו סוד "אתה אחד" - חכמה, "ושמך אחד" - בינה, "ומי כעמך ישראל גוי אחד" - זעיר אנפין, עי"ש.
ודע עוד כי הוא סוד רשות היחיד - סוד שם מ"ה - גבהו עשרה אותיות, ורחבו ד' אותיות.
ודע עוד מה שנודע בסוד (ישעיהו נח, יג) "א'ם ת'שיב מ'שבת" - ראשי תיבות אמת, "מ'שבת ר'גלך ע'שות" - ראשי תיבות מרע. כי אמת עולה מן השקר, שהוא רע הנאחז ברגלי דקדושה. וכבר הארכתי בזה במדרש לפירושים (חלק שני דרוש כ"א), עי"ש.
ודע עוד כי שבת הוא חושבן תר"ך עמודי כתר, ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה כנודע. וכבר ידוע שג' ראשונות הם אח"ד.
ודע עוד בסוד שבעה מרגלאין היוצאים משני שמות הויה ואהיה, וכבר הודעתיך שהם אח"ד[3]. ודי בזה כאן כי כבר הארכתי במק"א ובפרט בספרי הנ"ל. משם בארה גם בסוד שלש רגלים - משם תראה וכאן לקצר אני צריך.
וכמו שאמרתי אצל שבת בבחינת מרכז -- כן תבין גם כן בחינת שמיטות ויובלות, והמשכיל יבין עד שאין מן הצורך להאריך. וכמו כן תבין בסוד הארץ, ובסוד עשר קדושות הן וכו' -- כי כל המקודש מחבירו הוא מפני שהוא יותר מייחד ויותר כולל. עד כאן ראיתי להעירך בדרך כלל. ואמנם לדעת הכל בפרוטרוט יובא אי"ה במקומות אחרים.
ואחר שהקדמתי לך כל אלה ההקדמות, הגבוהות והרמות - אשכילך ואורך פירוש "אחד מי יודע וכו'" שלא ראיתי בו פירוש מספיק בשום ספר מן הספרים אשר ראיתי מפרשים אותו בלחץ זה הדחק דחוק ואתי מרחוק לא ראי זה כראי זה - את כולם ישא רוח הבל הבלים, אין בהם ממש. שים נא עיניך על הפירוש שהורוני מן השמים ותשביע בצחצחות נפשך. אך שאלה אחת אנכי שואל מאתך - זכור ואל תשכח כל ההקדמות האלו, כדי שלא אצטרך לכפול הדברים, רק אכתוב כמו שכתבתי למעלה ותו לא. ואתה תדע ותזכור ההקדמה אשר אליה אכוין. ובזה ילך לבטח דרכך.