ספרא על ויקרא ז כט
| ספרא על ויקרא • פרק ז' • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהֹוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת־קׇרְבָּנ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃
<< · ספרא על ויקרא · ז · כט · >>
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה יא (עריכה)
[א] "בני ישראל" מניפים, ואין העכו"ם מניפים.
- וכי איזה מדה מרובה? מדת סמיכה מרובה או מדת תנופה מרובה? מדת סמיכה מרובה ממדת תנופה! שהסמיכה נוהגת בכל החוברים ותנופה אינה נוהגת בכל החוברים [ ס"א סמיכה נוהגת בקרבנות הצבור והתנופה אינה נוהגת אלא בקרבנות היחיד.[1]] אם מיעטתים מסמיכה מרובה לא אמעטם מתנופה מועטת?!
- אתה אומר בצד זה נתרבה סמיכה ונתמעטה תנופה או בצד זה נתרבה תנופה ונתמעטה סמיכה! שהתנופה נוהגת בדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים וסמיכה אינה נוהגת אלא בדבר שיש בו רוח חיים. אם מיעטתים מסמיכה מועטת - אמעטם מתנופה מרובה?!
- הא מפני שיש בסמיכה מה שאין בתנופה ובתנופה מה שאין בסמיכה - צריך לומר "בני ישראל" סומכים ואין העכו"ם סומכים, "בני ישראל" מניפין ואין העכו"ם מניפים.
[ב] "בני ישראל" מניפים, ואין בנות ישראל מניפות.
- אמר רבי יוסי אם מצינו שלא חלק הכתוב בין קרבנות עכו"ם לקרבנות נשים לסמיכה - לא נחלק בין קרבנות עכו"ם לקרבנות נשים לתנופה?!
- מה לי לא חלק בין קרבנות עכו"ם לקרבנות נשים לסמיכה -- שאין הסמיכה אלא בבעלים! לא נחלק בין קרבנות עכו"ם לקרבנות נשים לתנופה שהתנופה בכהן! ומה תלמוד לומר "בני ישראל"? בני ישראל מניפים ואין בנות ישראל מניפות.
[ג] ואין לי אלא בני ישראל; מנין לרבות הגרים והעבדים המשוחררים? תלמוד לומר "המקריב".
או אינו אומר "המקריב" אלא זה כהן המקריב?... כשהוא אומר (ויקרא ז, ל) "יָדָיו תְּבִיאֶינָה" - לרבות ידי בעלים. הא כיצד? כהן מניח ידו תחת יד בעלים.
[ד] יכול כל הקרבנות כולם יטענו תנופה?
- תלמוד לומר "זבח" -- יצאו עופות ומנחות שאינם זבחים.
- [ה] אוציא עופות ומנחות שאינם זבחים ולא אוציא את הבכור והמעשר והפסח שהם זבחים?... תלמוד לומר "מִזֶּבַח.."-- ולא כל זבח.
- [ו] אוציא הבכור והמעשר והפסח - שאינם טעונים סמיכה, ולא אוציא חטאת ואשם שהם טעונים סמיכה?... תלמוד לומר "שלמיו"[2]
- אוציא חטאת שאין למינה תנופה ולא אוציא אשם שיש למינו תנופה?...
- אוציא את כל אשמות ולא אוציא את אשם מצורע?...
- ודין הוא! ומה אם שלמי יחיד --שאין טעונים תנופה חיים-- טעונים תנופה שחוטים, אשם מצורע --שטעון תנופה חי-- אינו דין שיטעון תנופה שחוט?!
- תלמוד לומר "שלמיו"-- ולא אשם מצורע
[ז] או אינו אומר "שלמיו"? אלא לרבות זבחי שלמי תודה ושלמים הבאים מחמת פסח שיטענו תנופה [שחוטים - ס"א].[3]
וכשהוא אומר (ויקרא ז, לב) "מזבחי שלמיכם" -- לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטים.
- [ח] והלא דין הוא! ומה אם שלמי יחיד --שאין טעונים תנופה חיים-- טעונים תנופה שחוטים, זבחי שלמי צבור --שטעונים תנופה חיים-- אינו דין שיטענו תנופה שחוטים?!
- [ט] אשם מצורע יוכיח! שטעון תנופה חי ואין טעון תנופה שחוט! אף אתה אל תתמה על זבחי שלמי צבור - שאף על פי שטעונים תנופה חיים - לא יטענו תנופה שחוטים!
- וכשהוא אומר (שם,) "מזבחי שלמיכם" -- לרבות זבחי שלמי צבור שיטענו תנופה שחוטים.
<< · ספרא על ויקרא · ז · כט · >>
- ^ עיין במלבי"ם ובקרבן אהרן - ויקיעורך
- ^ הכוונה על מלת "שלמיו" בריש פסוק כט'. ובסוף המשנה דדריש להוציא אשם מצורע הכוונה על מלת "שלמיו" שבסוף הפסוק -- המלבי"ם
- ^ שים לב, הפיסוק הוא עפ"פ של המלבי"ם, עיי"ש. אחרת היה ראוי לפסק כאן כשאלה אחת ארוכה כרגיל בלשון הספרא או אינו אומר שלמיו אלא לרבות זבחי שלמי תודה וכו' שיטענו תנופה?.. - ויקיעורך