ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמז א
אבל נפתח בסמיכות. וכן "וְצֵלַע הָאֶלֶף" (יהושע יח כח) נפתח, אולי הוא סמוך, אלא שנראה שהן שתי ערים במספר, וכן תרגם יונתן: "וְצֵלַע וְאֶלֶף". וכן בקבוץ לא נשתנה: "וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת" (הושע ח יד). ולא נשתנה מפני היו"ד שלא תפול, ואף על פי שאינה עיקרית. ואפשר שהיא עיקרית והוא בן ארבע אותיות.
והקבוץ: עֲנָבִים, נְכָרִים. אבל נָכְרִים הוא מקובץ מן נָכְרִי. והכנוי: עֲנָבָיו, עֲנָבֶיךָ, עֲנָבֵימוֹ. ועם כנוי הנסתרים והנמצאים הפ"א בחירק או בפתח: עַנְבֵיהֶם, עַנְבֵיכֶם, "מְתֹפְפֹת עַל לִבְבֵהֶן" (נחום ב ח) והוא חסר יו"ד הרבים, וכן בסמיכות: "וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ" (ויקרא כה ה), "עִנְּבֵי רוֹשׁ" (דברים לב לב), ודגש הנו"ן לתפארת. ואפשר שיהיה מזה המשקל: "בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת" (תהלים עד ו), "וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל מ ל), יאמר האחד כֵּלָף, אֵלָם, והם דגושים ולא נשתנו בקבוצם. ואפשר שיהיה מזה המשקל אֶחָד, ואף על פי שהאל"ף בסגול, ובסמיכות לא נשתנה מפני החי"ת, אבל נפתח כלו להורות על הסמיכות – "אַחַד הָעָם" (בראשית כו י).[1] ומן שֵׂעָר הקבוץ שְׂעָרִים, אף על פי שהקבוץ לא מצאנו כי אם בלשון נקבות – שַׂעֲרוֹת, אחר שמצאנו הנפרד בלשון נקבה "אֶל הַשַּׂ֖עֲרָה וְלֹא יַחֲטִא" (שופטים כ טז עי"ש), נאמר כי המקובץ ממנו שְׂעָרוֹת, ובסמוך: "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי" (תהלים סט ה), אם כן המקבץ מן שֵׂעָר – שְׂעָרִים. גם יש לומר כי "הַשַּׂ֖עֲרָה" הה"א נוספת לפי שהמלה מלעיל, כמו "הַשַּׁ֜עְרָה אֶל הַזְּקֵנִים" (דברים כה ז), ולא נאמר המקובץ רק בלשון נקבות אחר שלא מצאנו אותו בלשון זכר, ואף על פי שהנפרד בלשון זכר, הנה כמוהו אָב שלא נאמר אָבִים אחר שמצאנו המקובץ בלשון נקבות אָבוֹת. וכן הֵיכָל מזה המשקל יקובץ בלשון נקבות: "וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת" (הושע ח, יד), ויקובץ בלשון זכרים גם כן: "בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג" (ישעיהו יג כב). וכן מן לֵבָב – לְבָבוֹת, ומן צֵלָע – צְלָעוֹת. אבל אחר שמצאנו "תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי" (איוב ד טו), כי נהפכה הה"א לתי"ו מפני הסמיכות, נאמר כי הה"א לנקבה ולא נוספת.
והכנוי מן המקובץ בלשון נקבות: שַׂעֲרוֹתָיו, שַׂעֲרוֹתֶיךָ, שַׂעֲרוֹתַי, שַׂעֲרוֹתֵיהֶם, שַׂעֲרוֹתֵיכֶם, שַׂעֲרוֹתֵינוּ, שַׂעֲרוֹתֶיהָ, (שַׂעֲרוֹתֵךְ) [שַׂעֲרוֹתַיִךְ], שַׂעֲרוֹתֵיהֶן, שַׂעֲרוֹתֵיכֶן. ובאה התי"ו בחירק במלת "וּתְפוֹצוֹתִיכֶם" (ירמיהו כה לד) ומשפטה בצרי על המנהג. וכן רוב כנוי שמות הנקבות נכתב בב'
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ א"א: אף בלי סמיכות באים כן, כמו "שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ" (בראשית מח כב) וחביריו, ובין הכל בין סמוכים ובלתי סמוכים הם כ"ה בלישנא.