ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמו ב
שם כלל, אבל "פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת" (שמות לט כח), "הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת" (ישעיהו ג כ) הוא שם לכובעים שעל הראש לפאר. ובְּאֵר מצאנו אותו מקובץ בקבוץ הנקבות: "וְכָל הַבְּאֵרֹת" (בראשית כו טו), ובסמוך לא נשתנה: "אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם" (בראשית כו יח), ונשתנה "בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר" (בראשית יד י), אולי הוא משקל אחר. והאחרים יקבצו בלשון זכרים: זְאֵבִים, כְּאֵבִים, זְעֵרִים, שְׁאֵרִים, ובסמוך: "זְאֵבֵי עֶרֶב" (צפניה ג ג), וכן כְּאֵבֵי, שְׁאֵרֵי, זְעֵרֵי. וכן עם הכנוים לא ישתנו מתנועתם: בְּאֵרוֹ, בְּאֵרְךָ, זְאֵבֵיהֶם, שְׁאֵרְךָ. אבל "פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת" שנשתנה אולי הוא משקל אחר, או נשתנה כמו "בֶּאֱרֹת חֵמָר".
ויש פְּעֶל שיתחבר עם הכנוים במשקל פֶּעֶל, והוא שְׁכֶם, והוא בסגול: "וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל" (בראשית מט טו), "עַל שִׁכְמָהּ" (בראשית כא יד). ואולי הוא כן בעבור שהוא פעם על משקל פֶּעֶל: "כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם" (תהלים כא יג) וכולו בסגול, וכן בתוספת ה"א: "דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה" (הושע ו ט), כמו מן נֶגֶב – נֶגְבָּה, ומן פֶּתַח – "וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה" (בראשית יט ו), כלם פ"א-הפֹעל בסגול. אבל קֵדְמָה בצרי. אך "וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה" (שופטים ט א) נשאר בשוא כמו שהיה שְׁכֶם טרם התוספת, ונשאר הכ"ף בסגול כמו שהיה, ונשתנה כן לפי שהוא שם עיר, להפריש בינו ובין "דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה".
פֵּעָל – נֵכָר, שֵׂעָר, חֵמָר, עֵנָב, לֵבָב, שֵׁכָר, שֵׁגָל, "צֵלָע אֶל צֵלָע" (יחזקאל מא ו), הֵיכָל. קמצין, וישתנו בסמיכות, כמו שמצאנו "עִם לְבַב דָּוִד אָבִי" (מ"א ח יז), "וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ" (שופטים טז כב). אבל "אֶת הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם" (ישעיהו ז כ) הוא משקל אחר. וכן תאמר עֲנַב, חֲמַר, וכן נְכַר, ואף על פי שמצאנו "אֱלֹהֵי נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ" (דברים לא טז) שלא נשתנה בסמיכות, אולי הנסמך חסר,[1] או בא מלעיל להורות על הסמיכות. ועם הכנוי הפ"א בשוא: לְבַבְכֶם, וכן יאמר שְׂעַרְכֶם, חֲמַרְכֶם, עֲנַבְכֶם, "וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ" (יחזקאל טז ז), "וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ" (ויקרא יד ח), "וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן" (ויקרא יג ד). אבל "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים" (שה"ש ד א) הוא מחובר מן "וְשַׂעַר". והֵיכָל לא נשתנה בסמיכות – "הֵיכַל יְיָ" (ש"א א ט),
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ כאלו אמר: אלהי נֵכָר, נְכַר הארץ.