לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כָּבוֹד שלא מצאנו כְּבוֹדִים. אך נאמר יְקָרִים מן יָקָר שהוא שם-תאר. ואם "אוֹר יְקָרוֹת" (זכריה יד ו) שם-דבר, הנה הוא מקובץ, ואולי הוא שם-תאר.

ויש פְּעַל בפתח ואחד הוא בסמוך ובמוכרת, אבל באתנח וסוף-פסוק קמץ – דְּבַשׁ. וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי "גְּבַל וְעַמּוֹן" (תהלים פג ח) פתח, אבל "זִקְנֵי גְבָל" (יחזקאל כז ט) קמץ. ואני מצאתי בספרים מדויקים "זִקְנֵי גְבַל" פתח, והמסורת עליו: לית פתח; "גְּבָל וְעַמּוֹן" קמץ, והמסורת עליו: לית קמץ. וכן מצאתי בספר אכלה ואכלה: כל פְּרָת קמץ. וכן בפתח: דְּדַן, "נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ" (בראשית כב יג), וכן "עֶרֶשׂ דְּוָ֑י" (תהלים מא ד), אלא שהוא קמץ מפני האתנח, "גְּבַר תָּמִים" (תהלים יח כו), "תִּרְאוּ חֲתַת" (איוב ו כא), "תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ" (ישעיהו לג יא), "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַ֔ם" (ישעיהו לה ז), אף על פי שהוא זקף הוא פתח, וכן "וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַ֑ס" (ישעיהו נה יג) פתח באתנח. ובמסורת: כל אֲגַג דסמיך למ"ם פתח: "אֲגַג מַעֲדַנֹּת" (ש"א טו לב), "אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק" (ש"א טו ח, כ, לב), "מֵאֲגַג מַלְכּוֹ" (במדבר כד ז); ושאר קמצין, וקְנַז פתחין. "וַיָּמָת הֲדָ֑ד" (בראשית לו לו) קמץ באתנח, קְנָת, קְהָת קמצין. צְפַת פתח אף באתנח: "וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַ֑ת" (שופטים א יז), וכן בתוספת ה"א: "בְּגֵיא צְפַתָה" (דה"ב יד ט) בפתח. ודְּדַן וגְּבַר יקבצו לרבים דְּדָנִים, גְּבָרִים. ועם הכנויים מצאנו חבור דְּבַש כחבור משקל פֶּעֶל: "אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי" (שה"ש ה א), וכן תאמר כל הכנויים ממנו, וכן תאמר מן גְּבַר – גִּבְרוֹ, גִּבְרִי. אבל אֲגַם, הֲדַס הם דגושין בקבוצם ובהסמכם: אֲגַמִּים, הֲדַסִּים, אֲגַמֵּי, הֲדַסֵּי, וכן עם הכנויים: אֲגַמֵּיהֶם. אבל "אַגְמֵי נָפֶשׁ" (ישעיהו יט י), "וְעַל אַגְמֵיהֶם" (שמות ז יט) אינם מן הדגושים כי אם מן דֶּרֶךְ – דַּרְכֵיהֶם, או הם משקל אחר. ודְּוַי לא מצאנו קבוצו, ואפשר שיהיה "הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי" (איוב ו ז) קבוצו, ויאמר דְּוָיִם כמו דְּדָנִים גְּבָרִים, ובסמיכות דִּוְיֵי, ולהקל נפל יו"ד השרש ונשארה יו"ד הרבים ונשארה תנועתו על דרך היחיד הדל"ת בשוא. ורבי יהודה כתב כי "כִּדְוֵי" תאר סמוך מן דָּוִים.

פְּעֵל בצרי כמו כְּאֵב, זְאֵב, בְּאֵר, שְׁאֵר, פְּאֵר, זְעֵיר, "אֶל גּוֹי שְׁלֵיו" (ירמיהו מט לא). אחד בסמוך ובמוכרת. ויקבצו לרבים זולתי פְּאֵר שהוא