ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קי ב
לעתיד היה תָּבֹאִי, כי כן כתוב "ותבאתי" ביו"ד, ואם לעבר – בָּאת, ולרוב זריזותה לבא אמר כן. וכן "תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה" (איוב כב כא) – הורכבה המלה מן תָּבֹא ובָּאָה. או תהיה התי"ו תמורת ה"א נוספת במלת "וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה" (ישעיהו ה יט), כמו שדרכה להיות נוספת באֶשְׁמְרָה, אֶזְכְּרָה וזולתם, והוא הנכון. ורבי יונה כתב כי תי"ו "וַתָּבֹאתי" במקום יו"ד וַתָּבֹאִי. ומה יעשה ביו"ד הכתובה.
"אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ" (ש"ב ג כה) – אין "מוֹצָאֲךָ" כמו "מוֹבָאֶךָ", כי "מוֹצָאֲךָ" הוי"ו נחה שרש, ו"מוֹבָאֶךָ" הוי"ו נוספת, או היא שרש והוסבה לזווג המלות: מוֹצָאֲךָ – מוֹבָאֶךָ, וכן "וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו" (יחזקאל מג יא) בא כן לזווג המלות, כמו "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" (שיר השירים ג יא) שבא כן לזוג המלות כמו שכתבנו, והכתוב הוא כמשפטו: "מבואך", אבל הקרי הוא "מוֹבָאֶךָ".
קא – קָאתָ, קָאתִי, קָאוּ, קָאתֶם וכולי. הבינונים: קָא, קָאִים, קָאָה, קָאוֹת – "כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי" (ויקרא יח כח). העתידים: קוֹא, קוֹאוּ, קוֹאִי, קוֹאנָה או קְאֵנָה. אית"ן: אָקֹא, יָקֹא, תָּקֹא, נָקֹא וכולי. ובא שלא כדת "שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ" (ירמיהו כה כז), והיה משפטו וְקֹאוּ בפלס בֹּאוּ, ונפלה עי"ן-הפֹעל ובא היו"ד תמורת אל"ף קָאוּ. ויותר נכון מזה להיות שרש קְיוּ – קאה או קיה, ובא על דרך נחי הלמ"ד כמשפטו. וגם כן "כַּאֲשֶׁר קָאָה" אפשר שיהיה מנחי הלמ"ד בשקל עָשָׂה, כי מצאנו אֶרֶץ בלשון זכר, כמו "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ" (בראשית יג ו) וזולתו.
הִפְעִיל: הֵבִיא, הֵבֵאתָ, ובאו להם מלאים בעי"ן-הפֹעל נחה: "וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר" (מ"ב ט ב), "לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ" (ישעיהו מג כג), "וְהֵבֵיאתִי אֹתָם" דמרגלים (במדבר יד לא), וכן "עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו" (שיר השירים ג ד), "עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ" (מ"ב יט כה), הֵבֵאתָ או הֱבִאוֹתָה, הֵבֵאתִי או הֱבִיאוֹתִי, הֵבִיאוּ, הֲבֵיאתֶם – "וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל" (מלאכי א יג), או הֲבִיאוֹתֶם, "וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי" (ש"ב יד י), הֵבֵאנוּ או הֲבִיאוֹנוּ, הֵבִיאָה, הֵבֵאת או הֲבִיאוֹת, הֲבֵאתֶן או הֲבִיאוֹתֶן.
הבינונים: מֵבִיא, מְבִיאִים, מְבִיאָה, מְבִיאוֹת, מוּבָא, מוּבָאִים, מוּבָאָה, מוּבָאוֹת. "הִנְנִי מֵבִי" דפרשת ויבא ירמיהו מהתפת (ירמיהו יט טו) חסר אל"ף בכתוב.
העתידים: הָבִיא או הָבֵא, הָבִיאוּ (או הָבֵיאוּ), הָבִיאִי (או הָבֵיאִי), הָבֶאנָה (או הֲבִיאֶנָה).