ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קד ב
"אִם הֲנִיפוֹתִי עַל יָתוֹם יָדִי" (איוב לא כא) בשוא-ופתח. הֲכִנוֹתֶם – "הֲלוֹא הֲבִינֹתֶם" (ישעיהו מ כא), הה"א בשוא-ופתח ופ"א-הפֹעל בחירק, "אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם" (ש"א ו ח) הה"א בשוא-ופתח ופ"א-הפֹעל בצרי, הֱכִינוֹנוּ – "הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ" (בראשית מד ח) הה"א בשוא-וסגול, (הֱכִינוֹתֶם). וכן עם הכנויים בשוא-ופתח: הֲכִינוֹתִיו או הֲכִינוֹתִיהוּ, הֲכִינוֹתִיהָ וכן כלם, "אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ" (בראשית מג ט), "וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים" (יחזקאל יד ח).
ומזה המשקל: "אַתֶּם הֲמִתֶּם" (במדבר יז ו), "וַהֲמִתֶּם אֹתוֹ" (ש"ב יג כח), "וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ" (שמות א טז), "וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו" (ש"א יז לה), "וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא" (הושע ב ה) משפטם אם היו שלמים עם התי"ו למ"ד-הפֹעל הנופלת: אתם הֲמִתוֹתֶם, הֲמִתוֹתִיו, הֲמִתוֹתִיהָ. ורבי ינוה כתב כי הם ממשקל האחר: הֵמַתִּי, הֵמַתָּה, אלא ששבה תנועת הה"א כמו המשקל האחר מפני התחבר המלה אל הכנוי. וכן "וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ" (דברים כא יב), "וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי" (ש"ב יד י), "עַתָּה הֲבֵאתִיהָ" (ישעיהו לז כו), "פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (משלי כה טז), הנה אלה מהמשקל הראשון אלא שנשתנה תנועת הה"א בעבור הכנוי. אבל "אַתֶּם הֲמִתֶּם" הוא מהמשקל השני, כי אלו היה מהמשקל הראשון היה הֵמַתֶּם. ובא בשני משקלים כאחד: "וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם" (יחזקאל לו יא), ואפשר כי אמרו כן לפי שיטב וטוב בענין אחד, הרכיבו במלה שני שרשים כאחד. ויש שנפלה מהם ה"א הבנין: "מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ" (איוב לג יג), "בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים" (דניאל ט ב).[1] וכאשר פ"א-הפֹעל אות גרונית תפתח ה"א הבנין להרחיב: "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד כו), "הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת" (ישעיהו מא כה), "הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק" (ישעיהו מה יג), וכן בכפלים: "הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן" (ישעיהו ט ג), "הַיּוֹם הַחִלֹּתִי" (ש"א כב טו). וכן ה"א השאלה כשתבוא על אות גרונית כמו שכתבנו (לעיל מז ע"א). וכן תאמר כנויי העוברים כשפ"א-הפֹעל גרונית מן הֵעִיר: הֵעִירָהוּ, הֵעִרָנִי בצרי. וכן בכנויי הרבים, הֵעִירוּ: הֵעִרוּךָ, הֵעִירוּהוּ בצרי הה"א. ומן הַעִירוֹתָ, הַעִירוֹתִי, שהם בפתח הה"א, כן עם הכנויים בפתח הה"א. וכן הצווי שהוא בקמץ הה"א, כשתבא על אות גרונית עם הכנוי תהיה הה"א בפתח לבד, שהיתה בשוא-ופתח אם לא היתה האות גרונית, ותאמר הַעִירֵהוּ, הַעִירֵנִי בפתח הה"א, כי לא תבא הה"א בשוא וסמוך לה אחת מאחיותיה הגרוניות לעולם.
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ לא נמצא רק אלו השנים.