לדלג לתוכן

ספר הרקמה/שער יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שער יב

[עריכה]

בניני רב השמות הרבעים

השמות הרבעים יבאו גם כן על דמיונים שונים, אבל מספרם מעט מן הדמיונים השלשים.

ויבא השם מהם על פִּעְלָל שבור הפ"א, כמו פִּלְדָּשׁ, פִּתְגָם, "בִּדְקַר שָׁלִשׁוֹ" (מ"ב ט כה), סִרְפַּד, שׁנְאָב ושִׁנְעָר, דִּנְהָבָה, הנו"ן בזה ובדומה לו שרשיה, כי לא מצאתי בדמיונים השלשים אשר גזרתם ידוע פִּנְעָל. והתאר: טִפְסָר, "מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר" (עזרא א ח). ויבא על המשקל הזה הלמ"דין שלו כפולות מן מקום פ"או ועי"נו, כמו " בְּחֹר הַגִּדְגָּד " @במדבר לג, לב&, צִנְצֶנֶת. ויתכן לומר במין הזה מן השמות ובכמהו מן הפעלים שהוא שלשי, ולא רצו לקבץ בין הכפלים והפרידו ביניהם. ויבא על פִּיעְלָל בתוספת יו"ד, כמו פִּינְחָס. ואפשר שיהיה זה להשיג הבנין החמשי, ר"ל נִשְׁתְּוָן ואַשְׁכְּנַז ואַרְגְּוָן. ויבא על פִּעְלֵל כמו כִּסְלֵיו. ואם נאמר ב"כִּסְלֵיו" שהוא שלשי מוסף ומשקלו פִּעְלֵו איננו נמנע. ויבא פתוח הפ"א, כמו "וְגַנְזַכָּיו" (דה"א כח יא), "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי" (תהלים צד יט), פַּרְנָךְ, "שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת" (שופטים ג לא). והתאר: "כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת" (אסתר א ו). ויכנס בבנין הזה שַׁמְשְׁרַי. ויבא על פַּעְלֶל כמו בַּרְזֶל, כַּרְמֶל ופַּרְדֵּס. ומן הבנין הזה סַבְתְּכָא. ויבא על פַּעְלִיל כמו כַרְמִיל, שַׁרְבִיט, זַרְזִיף, שַׁחֲצִימָה. ויבא על פְּעָלַל ופְּעָלֵל, <עמ' 75> כמו סְמָדַר, סְפָרַד, חֲנָמַל, עֲמָלֵק. ויבא על פְּעַלֶּל, כמו עֲרָפֶל, עֲטַלֵּף, חֲבַצֶּלֶת.

ויבא על פְּעַלּול בשבא תחת הפ"א, כפול דגוש הלמ"ד הכפולה, בעבור הבלע למ"ד השרש בה, כמו "שְׁקַעֲרוּרֹת" (ויקרא יד לז), עקרו פְּעֲלְלוּל בשלש למ"דין, הראשונה מן השרש והיא הנבלעת, והשתים כפולות. ויבא על פְּעַלִּיל, כמו סְנַפִּיר. ויבא על פְּעִילִיל, כמו פְּתִיגִיל. ויבא על פְּעִילָל, כמו שְׁמִידָע, ואפשר שיהיה השם הזה מורכב. ויבא על פַּעָּלִיל בפתחות הפ"א ודגשות העי"ן, כמו עַכָּבִישׁ, והתאר: חַלָּמִישׁ. ויבא על פַּעְלול פתוח הפ"א ובחולם או בשורק, כמו כַּפְתֹּר, רַפְסוֹד, חַרְגֹּל, פַּרְעֹשׁ, כַּרְכֹּב, כַּרְכֹּם, עַכְשׁוּב, קַרְסֻל, פַּשְׁחוּר, "חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם" (תהלים עג ד). והתאר: גַּלְמוּד. ויבא על הדמיון הזה כפול השתי למ"דין ממקום פ"או ועי"נו, כמו "בְּנֵי בַקְבּוּק" (עזרא ב נא), "בְּנֵי חַרְחוּר" (שם), קַרְקֹר, "וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ" (שופטים יא כו). ויבא מקובץ הפ"א: "וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מט כו), גֻּדְגֹּדָה. ויבא בשבר הפ"א, כמו גִּלְבֹּעַ. והתאר: גִבְעֹל. ויבא על פְּעוּלַל, כמו "בֶן חֲרוּמַף" (נחמיה ג י), חֲמוּטַל, "מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן" (ישעיהו לט א). ויבא הדמיון הזה בדגשות, כמו "עֲדֻלָּם יָבוֹא" (מיכה א טו). ויבא על פִּעְלִיל, כמו כִּתְלִישׁ, ואפשר שהוא כמהו בַּעֲלִיס, ויהיה פתחות הבי"ת בעבור העי"ן. ויבא על פְּעוֹלֵל מלרע כפול ממקום הפ"א והעי"ן שלו, כמו עֲרֹעֵר. ויבא על פְּעֹלֶל מלעיל, כמו בְּדֹלַח. ויבא על פַּעֶּלֶל בפתח הפ"א ודגשות העי"ן, כמו דַּמֶּשֶׁק, ובשבר הפ"א: חִדֶּקֶל. ויבא על פִּיעֶלֶל בשבר הפ"א ויו"ד אחריה וקלת העי"ן, כמו פִּילֶגֶשׁ, ואפשר שנכנסה היו"ד הנה להשיג שֶׁמְאֵבֶר וחַרְנֶפֶר החמשיים. ויבא על פּוּעְלַל מוקל העי"ן, כמו שׁוּתֶלַח; ודגוש העי"ן עוד כמו דּוּמֶּשֶׂק.

ויבא על פַּעֲלַלִּין, בהניע העי"ן בשבא ופתח ודגשות הלמ"ד השניה, כמו "וְשַׁעֲלַבִּין" (יהושע יט מב). וכבר הקלו ממנו הבי"ת והניעו העי"ן בפתח גדול ובא דמיון אחר: "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים" (מ"א ד ט), ועוד "בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים" (שופטים א לה). ואין השם הזה מקובץ, ולא צַעֲנַנִּים גם כן מקובץ, אך שניהם על תכונת הקבוץ, כאשר אמרו לאחד מִצְרַיִם ואֶפְרַיִם ומֻפִּים וחֻפִּים וחֻשִּׁים, והמה על דמיון הקבוץ, ונאמר לִבְנִי ושִׁמְעִי והם על תכונת היחוש, ואינם מיוחשים. והמ"ם בשַׁעַלְבִים מומרת בנו"ן כאשר הומרה בכִּמְהָם וכִּנְהָן והָרָם והָרָן. וסבור אני כי "אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי" (ש"ב כג לב) מיוחש אליו, והמירו בו יו"ד שַׁעֲלַבִּין בוא"ו מפני שהיה כבד עליהם להקבץ שני שברים ושני יו"דין בו (ואפשר שאמרו בשַׁעַלְבוֹן שַׁעֲלַבִּין והמירו היו"ד בוא"ו ויחשו אליו "הַשַּׁעַלְבֹנִי"), והוא יותר ראוי מכל מה שנאמר בו, והוא מה שיורה ששַׁעֲלַבִּין איננו מקובץ. והשאירו הוא"ו והנו"ן בו ביחוש כאשר השאירו בחצרון כשיחשו אליו ואמרו "הַחֶצְרוֹנִי" (במדבר כו ו). ויבא על פְּעָלַל כפול ממקום פ"או ועי"נו: "יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל" (דברים כח מב). ויבא על פַּעְלְלֵל כפול, כמו רַעְמְסֵס, האחת משני הלמ"דין שלו כפולה. ואפשר שיהיה כן להשיג בנין תַּחְפְּנֵיס החמשי. ויש שיניעו העי"ן הזאת הנחה ויאמרו רַעַמְסֵס, ויהיה אז על דמיון שַׁעַטְנֵז, אלא ששַׁעַטְנֵז חמשי.