סמ"ג עשה רל
צוה הקב״ה בקרוא המלך את התורה שיבאו כולם לשמוע, שנאמר בפ׳ וילך "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות. בבא כל ישראל לראות [...] תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם." ונאמר "הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו" וגו׳. ואמרינן בחגיגה [דף ג׳] דרש רבי אלעזר בן עזריה אם אנשים ונשים באין לשמוע, טף למה בא? לתת שכר למביאיהם.
שנינו בסוטה [דף ל״ב] אילו נאמרין בלשון הקדש? פרשת המלך. [שם דמ״א] כיצד הוא קורא? תוקעין בחצוצרות בכל ירושלם, כדי להקהיל את העם ביום ראשון מחול המועד של חג הסוכות. ומביאין בימה גדולה והיא של עץ היתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו. וכל ישראל העולין לחג מתקבצין סביביו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש בית הכנסת, וראש בית הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול נותנו למלך, משום ברוב עם הדרת מלך. ושנינו [שם] המלך עומד ומקבל, ויושב אם רצה.
וקורא מתחלת חומש "אלה הדברים" (דברים א, א) עד סוף פרשת "שמע" (דברים ו', ד'-ט'), ומדלג ל"והיה אם שמוע" (דברים י"א, י"ג-כ"א) וגומר אותה, ומדלג ל"עשר תעשר" (דברים יד, כב) וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף פרשת ברכות וקללות, עד "מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב" (דברים כח, סט). ואם קרא מעומד הרי זה משובח.
[שם שמברך מה שכ״ג מברך] המלך כשהוא קורא מברך לפניה ולאחריה, כדרך שמברכין בבית הכנסת, ומוסיף שבע ברכות שביארנו בהלכות עבודת יום הכיפורים [לעיל מצות עשה ר״ס]. ומנין שזה שאמרה תורה "תקרא את התורה" שבמלך דבר הכתוב? דבר זה מדברי נביאים למדנו, שנאמר ביאשיהו "וישלח המלך ויאספו אליו" וגו׳ ונאמר "ויקרא באזניהם את כל דברי הברית הנמצא בית ה׳".