נדרים פט ב
על הש"ס: ראשונים | אחרונים
נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים נערה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדיין היא נערה:
גמ' א"ר יהודה אמר רב זו דברי ר' יהודה אבל חכ"א שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב:
מתני' קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא וע"פ אביך הרי זה יפר:
גמ' תניא שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר לא יפר וחכ"א יפר נטולה אני מן היהודים אם משמשתך ר' נתן אומר לא יפר וחכ"א יפר ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הילכתא רהיט בגפא ותובליא ולא אמצי למיתנא אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסיב איתתא
רש"י (ריב"ן)
[עריכה]נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר בו'. בוגרת והיא יתומה בשעת הנדר היתה בוגרת וכבר היתה יתומה מבעלה כלומר יתומה דמתניתין יתומה בחיי האב כדמפרשי רבנן בגמ' דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב דיקא נמי היכא דתני מיתת האב תני לה בפירוש בוגרת ומת אביה:
גמ' זו דיבר ר' יהודיה - דקתני תשע: אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב. וכולהו תשע דמתני' נכללות בהני שלש:
מתני' קונם שאיני עושה לאבא ולאביך - כלומר שאני נותן להם יהא עליהם קונם:
הרי זה יכול להפר - אע"ג דלאו נדרי עינוי נפש אינון דלאו כל כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה אפי' הכי דברים שבינו לבינה הויין ויכול להפר כלומר הרשות בידו:
גמ' ר' נתן אומר לא יפר - דקסבר הואיל ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה ולא שימשתו אינה אסורה לאביה ולאביו ולא יפר:
וחכ"א יפר - אע"פ שעדיין לא חל הנדר עליה: ההוא גברא דיאמר תיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הלכתא . כלומר תיתסר הנאת עולם עלי אם אקח אשה עד שאשנה הלכות:
רהיט בגפא ותובליא - גפא קרי סולם שעולין בו באילן תובליא חבל שתולין בדקל ומושכין להם למטה הענפים שבהן התמרים ומשל של בני אדם הוא רץ למעלה ולמטה לעסוק ולשנות הלכות ולא איסתייעא מילתא ואית דמפרש דהיינו בכפא רץ יחידי למעלה ולמטה כאדם שעולה בחבל באילן:
תובליא - חבל כדאמרי' בבבא בתרא (דף לג:) מאן דנקט מגליא ותובליא ואמר אזיל ואגזור דיקלא דפלניא: ושבשיה ואנסביה איתתא
ר"ן
[עריכה]נערה בשעה שנדרה שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב והנך תלתא יתומה בחיי האב כיילא להו:
בוגרת ומת אביה. שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה דהיינו יתומה ממש והנך תלתא נמי מת אביה כייל להו:
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה וכו'. הנך תלתא דקתני בוגרת כיילא להו:
רבי יהודה אומר אף המשיא את בתו קטנה וכו'. ועדיין היא נערה אשמעינן דאפילו היתה קטנה כשנשאת יצתה מרשות אביה בהנהו נשואין וכי קתני ועדיין היא נערה ה"ה נמי דאפי' היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינם כלום:
גמ' אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן נדר. דהנך תלתא כייל להו תשע דמתניתין שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד את התלמידים וכדכתיבנא במתני':
מתני' קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך שאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך ה"ז יכול להפר. נראה בעיני דלא זו אף זו קתני דאי תנא רישא בלחוד סד"א דמש"ה יכול להפר משום דמהשתא מיתסרא אי בהנאת אביה משום נדרה אי במה שתעשה לפיו משום תנאה וכיון דליכא בחד מהנך גווני מידי דגריע טפי מדברים שבינו לבינה מש"ה יפר דכיון שכן חל הנדר מקרי כיון שאי אפשר שלא תאסר לפחות בדברים שבינו לבינה אבל בשאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך דבהא בתנאה דידה לית בה לא ענוי נפש ולא משום דברים שבינו לבינה סלקא דעתך אמינא דלא מצי מפר קמ"ל כיון דתלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו שאי אפשר לאשה שתעמיד עצמה שלא תעשה לאביו ולאביה הרי זה יכול להפר דקסבר תנא דמתניתין דכי האי גוונא בעל מפר אע"פ שלא חל הנדר:
גמ' תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני לפיך וכו' נטולה אני מן היהודים אם משמשתך רבי נתן אזמר לא יפר וחכמים אומרים יפר. נראה לי דתנא דברייתא נמי נקט הני תרי גווני לרבותא תנא קמא לרבותא דרבנן ובתרא לרבותא דרבי נתן דבגוונא קמא נדרה בעינוי נפש וכרבנן דסבירא להו בהנאת פלוני עלי ענוי נפש הוי וכדאמר שמואל אליבייהו לעיל בפירקין (ד' פב.) ותנאה בדברים שבינו לבינה דהיינו אם עושה אני לפיך וסלקא דעתך אמינא כיון דתנאה בחד גוונא ונדרה בחד גוונא אפי' לרבנן לא יפר דאכתי נדרה לא חייל קמ"ל דאפי' בכי האי גוונא לרבנן יפר ואידך גוונא נטולה אני מן היהודים לרבותא דרבי נתן תנא ליה דאע"ג דמהשתא מיתסרא בדברים שבינו לבינה ותנאה ונדרה בחד גוונא הוא דהיכי תעביד תשמש מיתסרא בתר הכי בתשמיש לא תשמש איכא משום דברים שבינו לבינה וסלקא דעתך אמינא דאפי' רבי נתן מודה בכי האי גוונא דיפר דחל הנדר מיקרי קמשמע לן דאפי' הכי כיון שעדיין לא חל ממש לא יפר:
ההוא גברא דאמר תתסר הנאתה דעלמא עלי. שאסר על עצמו הנאת הבריות אי נסיבנא איתתא כי לא תנינא שהיה רוצה ללמוד תורה קודם שישא אשה כדי שלא יתבטל מחמתה כדאמרינן בפרק קמא דקידושין (דף כט:) רחיים בצוארו ועוסק בתורה:
רהיט בגפא ותובליא. [במקלו] ותרמילו שהשתדל בכל כחו ללמוד:
ולא אמצי למתני. לא עלה בידו:
ושבשיה. הטעהו לומר שלא יהא נאסר לאחר מכן ואנסביה אתתא כדי שיחול הנדר:
תוספות
[עריכה]רבי יהודה אומר אף המשיא בתו קטנה. ונכנסה לחופה וגירשה ועדיין היא קטנה או נערה נדריה קיימין וזו היא יתומה בחיי האב שבכל הש"ס:
קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך. אם אני מהנית לך אינו יכול להפר דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי שתעשה לפיו ולא תהנה לאבא ולאביה לשון הרב רבי אליעזר וברוב הספרים כתיב יפר וכך נראה יותר דהכי נמי אמרי רבנן דפליגי ארבי נתן בגמרא:
זו דברי רבי יהודה. דכייל תשעה מיני נערות אבל חכמים אומרים שלשה מיני נערות כלומר לא חשיבי אלא שלש דלא פליגי במידי: תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך רבי נתן אומר לא יפר. פירש הרב רבי אליעזר מסתברא טעמיה הוא שאין בעל מפר עד שיחול ולא חל עד שתשמש לבעל ועוד דלא חשיב ליה נדר שבינו לבינה ולא נראה דא"כ מנלן לר' נתן דאין בעל מיפר עד שיחול דלמא כל טעמו יש דלא הוי נדר שבינו לבינה ונראה דשפיר הוי דברים שבינו לבינה כיון שעל ידי שתעשה לפי בעלה תאסור לההנות אביה משיאה בעלה שם רע בשכינותיה ולא דמי לשאיני עושה לפי אבא ולפי אביך דאמר לעיל דאינו יכול להפר כיון שאסרה עצמה מאיליה דלא תלתה הנדר בעשייתה לפי הבעל וטעמא דרבי נתן משום דסבירא ליה דאין בעל מיפר עד שיחול הנדר ורבנן סברי דבעל מיפר קודם שיחול:
נטולה אני מן היהודים. אסרה בתשמיש אם אני משמשך פעם אחת רבי נתן אומר לא יפר עד שתשמשנו וחכ"א יפר מיד דנדר זה הוי שפיר בינו לבינה שאם תשמש לו פעם אחת תהא אסורה לו לעולם דבעל הוי בכלל היהודים הילכך מיפר קודם תשמיש דאין צריך שיחול:
ההוא גברא דאמר תיאסר הנאת עלמא. כלומר כל הנאות שבעולם אי נסיבנא איתתא עד שאלמוד כל הש"ס ולא חל האיסור עד שנשא האשה: רהיט בגפא ותובליא [כלי] שמובילין בו פירות ולא היה יכול ליגע וללמוד:
שבשיה. כלומר הטעהו : [א"ל] ישא אשה ולא יאסר בהנאת העולם נשא אשה ונאסר:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק יא (עריכה)
סא א מיי' פי"א מהל' נדרים הל' כו, סמג לאוין רמב, טוש"ע יו"ד סי' רלד סעי' א וסעי' יב:
סב ב מיי' שם פי"ב הלי"ב, סמג שם, טוש"ע שם סעי' סט:
סג ג מיי' וסמג וטוש"ע שם וסי' רכח סעי' יז:
ראשונים נוספים
המשיא את בתו כשהיא קטנה. כיון שנכנסה לחופה יצאת מרשות אביה:
גמ' שלש נערות נדריהן קיימין. בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב וכל הנך דמתניתין בכלל:
מתני' קונם שאני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך כו' הרי זה לא יפר. שתעשה לבעלה ולא תהנה לאביו ולאביה ואף דברים שבינו לבינה לא הוי זו גירסת הרב רבי אליעזר ובכל הספרים כתוב הרי זה יפר וכן נראה דאתיא כרבנן דרבי נתן דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:
גמ' ר' נתן אומר לא יפר. פירוש לא יפר עתה דכל זמן שלא עשתה לפי בעלה לא נאסרה בהנאתם דסבר רבי נתן דאינו מפר עד שיחול הנדר אבל אחר שעשתה לפי בעלה ונאסרה בהנאתם מצי מפר דהוי שפיר דברים שבינו לבינה כדפרישית לעיל ואין לפרש דר' נתן סבר דלא הוי דברים שבינו לבינה דאם כן מנא להו לאמוראי דרבי נתן סבר דאינו מפר עד שיחול הנדר:
וחכמים אומרים יפר מיד. הבעל מפר אע"פ שלא חל הנדר דאם תשמשנו פעם אחת תאסר עליו עולמית דבעל בכלל יהודים איתיה:
תיתסר הנאה דעלמא עלי. אסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה קודם שילמוד הלכות ואע"ג דאי אפשר לו להיות בלא הנאת העולם לא הוי נדר שוא דאפשר שלא ישא אשה ולא יאסר:
רהט בגפא ותובליא ולא מצי למיתנא. כלים הם שמכניסין בהם פירות והיה עסוק במלאכתו ולא עלה בידו ללמוד:
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה. לקחו בדברים והטעהו שישא אשה ואמר שלא יאסר בהנאת עולם דסבר רב אחא שאין חכם מתיר עד שיחול הנדר ולכך הוצרך להטעותו שישא אשה ואז יתירו לו:
רבי נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר: וקיימא לן כרבנן. ואף על גב דאמרינן בההוא גברא דאנסביה רב הונא איתתא, ואמר רבא מאן חכים למיעבד הכי אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבא הוא, דקא סבר כי היכי דפליגי רבנן ור' נתן בהפרה הכי נמי פליגי בשאלה, דשמעת מיניה לכאורה דהלכתא כר' נתן, ההיא לא מכרעת, משום דרבא שבחיה, משום דעביד הכין לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ולאו למימר דהלכתא כר' נתן. הרמב"ן ז"ל. ולענין שאלה פסקו רבוותא ז"ל כרב פפא, דאמר מחלוקת בהפרה, אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר, אלא אם כן חל הנדר.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/נדרים (עריכה)
אמר רב יהודא אמר רב זו דברי ר' יהודא אבל חכמים אומרים ג' נערו נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב פי' כיון דר' יהודא מוסיף על ת"ק אית ל'י ט' נערות ומשום דלא ידע ת"ק מנו אמר זו דברי ר' יהודא אבל חכמים אינן מונין אלא ג' שהן העיקר דבגרות ונשואין ומיתת האב מעמידין האשה ברשות עצמה להיות נדרי' קיימין וכל אותן הבאין בק"ו דאיכא תרתי ותרי גווני בגרות נמי לא מנו להו:
פיסקא קונם שאני נהנית לאביה ולאביך אם אני עושה לפיך פי' אע"פ שאינה יכולה להימנע שלא תעשה לפי בעלה ונמצאת אסורה בהנאת אביה וחמיה אינו יכול להפר דולי' פירקא ר' יוסי היא כדאמרן ור' יוסי לא חשיב לי' הנאת פלוני עלי עינוי נפש הלכך אינו יכול להפר אבל לרבנן הוי נדר עיניוי נפש ויכול להפר ולר' יוסי נמי נהי דאינו מיפר משום נדרי עינוי נפש אבל מיפר הוא משום דברים שבינו לבינה כדאמרי' בהלכתא קמייתא בפירקא:
(אולי שייך לפ"ה עמוד א?) שאני נהנית לך אם אני עושה ע"פ אבא וע"פ אביך אינו יכול להפר פי' בהא אפילו רבןנ מודו שלא תעשה על פיהן ולא תיאסר בהנאת בעלה כדאמרי' לעיל אמר שמואל כל נדרים בעל מיפר לאשתו מהנאתי על פלוני:
תניא קונם שאני נהנה לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר יפר וחכ"א יפר פי' ר"נ וחכמים לא ס"ל כר' יוסי אלא כרבנן דאמרו הנאת פלוני עילי נדרי עינוי נפש הוי ובמיפר קודם מיחל נדרא פלוני כדאמרי' לקמן:
גמרא זו דברי רבי יהודה דעביד האי חושבנא דתשע נערות כדקתני רבי יהודה אומר אף המשיא כו'. מדקתני אף מכלל דסבירא ליה כהנך דחשיבי לעיל. אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ונערה יתומה ונערה יתומה בחיי האב וכולהו תשע נערות דמתניתין הויין בכלל הני תלת. פירוש.
מתניתין קונם שאיני נהנית משל אבא ומשל אביך אם עושה אני על פיך אף על גב דאלו אמרה קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך ותו לא אינו יכול להפר דתנן לעיל אמר קונם שאיני נהנית (לכהו') לבריות אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ותלתה נדרה במידי דבר הפרה דקאמר אם עושה אני על פיך הילכך הרי זה יפר. אמר קונם שאיני נהנית משלך אם עושה אני לפי אבא ולפי אביך אף על פי דאלו אמר קונם שאיני עושה לפי אבא ואביך לפי אחיך ושלא אתן תבן לפני בהמתך אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ואמרה קונם שאיני נהנית לך דהוי מידי דבר הפרה הילכך הרי זה יפר. פירוש.
קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך כלומר שאסרה לעצמה הנאת אבא ואביך אם תעשה מלאכה לבעלה. שני נהנת לך כלומר וכן שאסרה הנאת בעלה על עצמה. אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר פירוש וקא משמע לן דבין מה שאסרה לעצמה משל בעלה אמר המגיה אפשר דחסר כאן וצריך לומר: בין מה שאסרה בתנאי מעצמה על בעלה הוי נדרי ענוי נפש דהא קיימא לן כשמואל דאמר בריש פרקין הנאת פלוני עלי מפר ולרבי יוסי נהי דהנאת אבא ואביך אינו מפר משום נדרי ענוי נפש משום דיכול ליהנות משל אחרים מיהו משום דברים שבינו לבינה מפר כדכתבינן לעיל. אי נמי קא משמע לן מתניתין דמפר אף על פי שלא חל הנדר שהרי היא אינה אסורה בהנאתם עד שתעשה לפני הבעל ואפילו הכי יכול להפר לה מיד ובפלוגתא דרבי נתן ורבנן בברייתא דלקמן. ואיכא דמפרש לה למתניתין באנפי אחריני והכין מסתברא פירושא דמתניתין. הרנב"י ז"ל.
גמרא רבי נתן אומר לא יפר דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא עשתה לפי בעלה אינה אסורה ליהנות משל אבא ואביך. והכא בתו דחל הנדר אינו יכול נמי להפר דנעשית כאומרת איני נהנית לאב ולאביך ותו לא דאינו יכול להפר. וחכמים אומרים יפר משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם משתעשה לפי בעלה הואיל והנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר במעשה ידיה יפר נמי לפי אבא ואביך. אמרה נטולה אני משאר היהודים אם משמשתך רבי נתן אומר לא יפר משום דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא שימשה אינה נטולה מן היהודים ואכתי לא חל הנדר ואימתי חל בזמן ששמשה עמו דבתו הכי הויא נטולה משאר היהודים והכא בתר דחל נדר שוב אינו יכול נמי להפר נעשית כאומרת נטולה אני משאר יהודים ולא ממך ותו לא ואינו יכול להפר. וחכמים אומרים משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם שתשמש לבעלה הואיל והנדר עדיין תלוי בתשמיש דבעלה דמתוך שמפר לתשמיש עצמו יפר נמי לנטולה אני משאר יהודים. פירוש. ועיין בתוספות.
רבי נתן אומר לא יפר שאין מפירין הנדר עד שיחול ובתר דחל נמי כגון שעשה לפיו אינו יכול להפר דאין כאן ענוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לדברי רבי יוסי דכולה מתניתין כותיה. וחכמים אומר יפר דסבירא להו דהבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר ומאחר שהנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר למעשה ידיה יפר עיקר הקונם שנדרה אביה ואביו. ולפי זה מתניתין רבי נתן היא. הרי"ץ ז"ל. ומדבריו נראה שהוא גורס במתניתין לא יפר כקצת גרסאות.
אי נסיבנא איתתא כי לא תני הילכתא. נדר על עצמו איסור הנאה מכל העולם אם לוקח אשה קודם שילמוד הלכה שהיא משנה הסדורה ואפשר שנתן קצבה לנדרו אלא שלא נתפרש בתלמודא. הרי"ץ ז"ל.
רהיט בגפא ותובליא. גפא הוא כעין מגל קטן ומשימין אותו בראש מקל ארוך לחתוך בו התמרים ושאר הפירות. ותובליא הוא כעין סל קשור בראש עץ ערוך ומסימין הסל למטה מן הפרי ותוחבין אותו במגל קטן והפירות נופלים בסל שהוא למטה ואינן יכולין הפירות ליפול לכאן ולכאן. ויש מפרשים תובליא חבל כדי לעלות בו אל ראש הדקל ליקח הפירות. ועוד יש מפרשים שהוא מחצלת או בגד שנותנין למטה מן הדקל שיפלו עליו הפירות ולא יטנפו. וזה הנודר היה טורח ומתעמל לשמש תלמידי חכמים בזה כדי שילמדוהו ולא היה עולה בידו הלמוד. או נוכל לפרש מתוך שהיה מחזר על מזונותיו והיה משכיר עצמו לכך לא היה יכול ללמוד וגם הוא לא היה רוצה לישא אשה כדי שלא יהיה הנדר חל עליו. הרי"ץ ז"ל.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה