משנה נידה ה ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ה · משנה ח | >>
איזהו סימניה, רבי יוסי הגלילי אומר, משיעלה הקמט תחת הדד.
רבי עקיבא אומר, משיטו הדדים.
בן עזאי אומר, משישחיר הפיטומת.
רבי יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור.
איזה הוא סימנה? -
- רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט תחת הדד.
- רבי עקיבה אומר: משיטו הדדין.
- בן עזאי אומר: משתשחיר הפטומת.
- רבי יוסי אומר: כדי שיהא נותן ידו על העוקץ - והוא שוקע, ושוהה לחזור.
איזו היא סימנה - רוצה לומר איזה האות הוא אות הבגרות.
ואלה הסימנים הם הסימנים אשר נתנו חכמים מלמעלה, והם אשר יורו על הסימנים שלמטה. וזה שאנחנו כבר בארנו פעמים רבות, שאם הביאה שתי שערות אחר שתים עשרה שנה ויום אחד הנה היא תקרא נערה, ומן ששה חדשים אחר הבאת שתי שערות תהיה בוגרת ואין לאביה רשות בה, והנה אצלינו אלה הסימנים אשר נקבל מהן מופת על הבגרות אם הם כמו סימנים של מטה.
ואמרו פה תחת הדד - רוצה לומר במקום הדד, וגדרו זה כשתשיב ידיה אל אחוריה [יבלוט השד].
ומשתשחיר הפטומת - עד שישחיר ראש השד.
שעל העוקץ - רוצה לומר על קצת השד.
והלכה כדברי כולן להחמיר.
ולכן כל עוד שיתראה אחד מאלה הסימנים ולא יתראה האחר נשימה כבוגרת להחמיר ולא להקל, ואם קדשה עצמה בפני אביה צריכה גט כבוגרת, ואם קדשה אביה גם כן צריכה גט כנערה (אף על פי) שלא יתראו בה סימני בגרות, וכן כל מי שיתראה אחד מאלה הסימנים ש[אין] אביה מפר נדריה לחומרא, ולא תנשא לכהן גדול:
איזו היא סימניה - אצמל קאי:
קמט - שגדלו דדיה עד שכפולים מעט על החזה ויראה כקמט:
משיטו הדדין - גדולים יותר מקמט:
הפיטומת - ראש הדד. כמו ניטלה פטמתו [סוכה פרק ג' משנה ו']:
על העוקץ - חודו של דד שתינוק יונק. ופיטומת היינו סביבות העוקץ. וכל הסימנים הללו כשנראו באשה הרי היא בוגרת, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, ושוב אין לאביה רשות בה. והלכה כדברי כולם להחמיר. הלכך אם נראה בה אחד מן הסימנים הללו, דיינינן בה דין בוגרת לחומרא. אבל לא לקולא כג, שאם קידשה את עצמה, צריכה גט שמא בוגרת היא. ואם אביה קידשה, צריכה נמי גט, דשמא עדיין נערה היא, עד שיהיו בה כל הסימנים הללו כולם, ואז תיחשב בוגרת בין לקולא בין לחומרא:
איזהו סימניה כו'. כתב הר"ב דאם נראה בה אחד מן הסימנים הללו דיינינן בה דין בוגרת לחומרא אבל לא לקולא שאם קדשה כו'. וכן כל שיתראה אחד מאלה הסימנים. שאביה [אינו] מפר נדריה לחומרא. ולא תנשא לכ"ג. [כת"ק במ"ד פ"ו דיבמות] הרמב"ם. וכתב רש"י דלמיאון וחליצה ליכא לפרושי דאפילו לא הביאה אחד מהן גדולה היא. ואינה ממאנת וחולצת שהרי כל הסימנים הללו בבגרות נאמרו. ומימי נערות היא גדולה למיאון וחליצה. שהרי הביאה ב' שערות:
(כג) (על הברטנורא) וכן אין אביה מיפר נדריה, ולא תנשא לכהן גדול. הר"מ. ועתוי"ט:
איזהו סימניה: לדעת ר"ת ז"ל אבוחל קאי כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. ומ"מ איזהו סימנה:
משיעלה הקמט: גמרא אמר שמואל לא משיעלה הקמט ממש אלא כדי שתחזור ידיה לאחוריה ונראית כמי שיעלה הקמט תחת הדד:
משיטו הדדים: נ"ל מִשֶׁיִטוּ גרסי' בנקודת חירק תחת היו"ד:
משישחיר: מ"מ משהשחיר נ"א כשתשחיר: עוד גרסי' בגמ' ת"ר אלו הן סימני בוגרות ר"א בר צדוק אומר כשיתקשקשו הדדים כלומר גדולים הרבה ר' יוחנן בן ברוקה אומר משיכסיף ראש החוטם ופי' הקונטריס ספק דלא אתפרש. ופרכינן משיכסיף אזקונא לה אלא אמר רב משיפציל ראש החוטם ופי' ג"כ כאן רש"י ז"ל משיפציל ספק. ר' יוסי אומר משתקיף העטרה פי' רש"י ז"ל שגדול העוקץ ועבה ומוקף עטרה והיינו שיעורא דא"ר יוסי במתני' שיהא נותן ידו על העוקץ ושוקע ושוהה לחזור ע"כ. רש"א משנתמעך הכף הוא מקום תפוח שלמעלה מאותו מקום של אשה והלכה כדברי כולן להחמיר שאם הביאה אחד מן הסימנים ואפי' הקודם שבכולן ולא הביאה את כולן בוגרת ואינה בוגרת ואם קבל בה אביה קדושין וקדשה היא את עצמה לאחר צריכה גט משניהם דכיון שהביאה א' מן הסימנים הללו יצאה לה במקצת מרשות אביה דאיכא למימר בוגרת הויא ואין כח בקדושי אביה להפקיע קדושין שלה וגם בה אין כח להפקיע קדושי אביה עד שתביא את כולן. וכן היה ר' שמעון בן יוחי אומר שלש סימנים נתנו תכמים באשה מלמטה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שלא הביאה ב' שערות בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף. והקשו תוס' ז"ל על פירש"י ז"ל שפי' דאיזהו סימניה קאי אסימני בגרות ור' יוסי דאמר בגמ' משתקיף העטרה היינו נמי דקאמר הכא במתניתין משיתן ידו על העוקץ דאי חד שיעורא הוא למה שינה ר' יוסי לשונו ותו דכל תנאי דגמ' שום אחד מהם אינו מזכיר שיעורא דמתני' ועוד דא"כ בבוחל לא נתן שום סימן ובגמ' קאמר בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות הא לא שמעינן סימנים דבוחל. לכך פי' ר"ת ז"ל דאיזהו סימניה דקא' אבוחל קאי עכ"ל פי' לפירושו ז"ל דברייתא מיירי בסימני בוגרות דהיינו צמל כדמוכח מרישא דברייתא דקתני אלו הן סימני בגרות ומתני' מיירי מסימני בוחל דהיינו ימי נערות:
יכין
איזהו סימניה: של צמל:
ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד: כשיגדיל כ"כ עד שיכפיל על החזה:
ר' עקיבא אומר משיטו הדדים: גדול יותר מקמט:
בן עזאי אומר משישחיר הפיטומת: ראש הדד:
ר' יוסי אומר כדי שיהא נותן ידו על העוקץ: הכפתר שהתינוק יונק בו. ופיטום סביב לו:
ושוהא לחזור: ובא' מסי' הללו הו"ל גדולה לחומרא ולא לקולא. עד שיהיו בה כל הסימנים הללו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש