משנה נידה ה ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ה · משנה ו | >>
בת אחת עשרה שנה ויום אחד, נדריה נבדקין.
בת שתים עשרה שנה ויום אחד, נדריה קיימין.
ובודקין כל שתים עשרהיט.
בן שתים עשרה שנה ויום אחדכ, נדריו נבדקים.
בן שלש עשרה שנה ויום אחד, נדריו קיימין.
ובודקין כל שלש עשרה.
קודם לזמן הזה, אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו, לשם מי הקדשנו, אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש.
לאחר הזמן הזה, אף על פי שאמרו אין אנו יודעין כב לשם מי נדרנו, לשם מי הקדשנו, נדרן נדר והקדשן הקדש.
בת אחת עשרה שנה ויום אחד -
- נדריה נבדקין.
- בת שתים עשרה שנה ויום אחד -
- נדריה קיימין - ובודקין כל שתים עשרה.
- בן שתים עשרה שנה ויום אחד -
- נדריו נבדקין.
- בן שלש עשרה שנה ויום אחד -
- נדריו קיימין - ובודקין כל שלש עשרה.
- קודם לזמן הזה -
- אף על פי שאמרו "יודעין אנו לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו" -
- אין נדריהן נדרים, ולא הקדשן הקדש.
- אף על פי שאמרו "יודעין אנו לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו" -
- לאחר הזמן הזה -
- אף על פי שאמרו: "אין אנו יודעין לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו" -
- נדריהן נדרים, והקדשן הקדש.
- אף על פי שאמרו: "אין אנו יודעין לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו" -
זה אשר אמרנו בת שתים עשרה שנים ויום אחד ובן שלוש עשרה שנה ויום אחד נדריהן קיימין ואפילו אמרו אין אנו יודעין, בתנאי (הבאת שתי שערות למטה בגוף כמו שבארנו במקומות ביבמות וכתובות ואז לוקין על המראתן אם מרו אמנם) שאם לא יביאו שתי שערות ועדיין קטנים הם.
וכוונת נבדקים, שישאלו האם הם יודעים כוונת הנדרים ולמי הם ואם לא.
ואמרו נבדקים כל שתים עשרה, וכן כל שלוש עשרה לתינוק, לפי שכבר נאמר ששלשים יום בשנה חשובין שנה, היה עולה במחשבתינו של בעל זה המאמר אם ישאלו שלשים יום ומצאם שלא יבינו נסתלקה חקירתם, אמר אין העניין כן, אבל לדברי הכל בודקין כל שנת שתים עשרה (חדש) לנקבה ושלוש עשרה לזכר, וכל עוד שנמצאנו יודע נדריו קיימין ואף על פי שהם קטנים. וזה היא "עונת נדרים" הרמוז אליה בכל מקום. ושני הנקבה לעונת נדרים פחות משני הזכר, להיות חייהן קצרים מחיי האיש ברוב:
נדריה נבדקים - אם ידעה לשם מי נדרה, לשם מי הקדישה, נדרה נדר:
נדריה קיימין - והוא שהביאה שתי שערות. וכן בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימים, דוקא כשהביא שתי שערות:
ובודקין כל שתים עשרה - מהו דתימא הואיל ואמר מר שלשים יום בשנה חשובים שנה, היכא דבדקנוה שלשים יום קמאי דשתים עשרה ולא ידעה לפרש לשם מי נדרה, תו לא נבדוק, ולחזקה כקטנה, קמשמע לן:
קודם לזמן הזה - קודם ראש השנה כא של שתים עשרה לתינוקת ושל שלש עשרה לתינוק:
אין נדריהן נדר - דקטנים הן:
בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקים. בגמרא מרבינן לה מכי יפליא מופלא הסמוך לאיש. פי' רש"י מופלא יודע לפרש לשם מי נדר. סמוך לאיש. שהוא סמוך לבוא לכלל גדול. דהיינו שנה אחת קודם זמן שהוא ראוי להביא שערות. והיינו בתינוקת כל י"ב. ובתינוק כל י"ג. ע"כ. והא דתינוקת קודם לתינוק. פי' הרמב"ם להיות חייהן קצרים מחיי האיש ברוב. ע"כ. ובגמרא דכתיב (בראשית יב) ויבן ה' את הצלע. מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש:
בת י"ב שנה ויום אחד. כתב הר"ב והוא שהביאה שתי שערות. והאשה ממהרת לבוא לפני האיש. כדתנן בסוף פרקין:
ובודקין כל י"ב. גמרא בת אחת עשרה ויום אחד נדריה נבדקים למה לי. איצטריך סד"א סתמא בי"ב בעיא בדיקה. בי"א לא בעיא בדיקה. והיכא דחזינן ליה דחריפא טפי מיבדקא בי"א. קמ"ל:
קודם לזמן הזה. לשון הר"ב קודם ר"ה של י"ב כו'. וכן לשון רש"י. ואין כוונתם על ר"ה ממש. אלא ר"ל ראש שנת י"ב דידהו. וכן מפורש בפירש"י סוף דף מד:
אף ע"פ שאמרו אין אנו יודעים וכו'. גדולים הן. ובכלל שוטה נמי לא מחזקינן להו. דסופו לבא לכלל דעת. ואין שוטה אלא המקרע כסותו. והלן בבית הקברות. והיוצא יחידי בלילה. [כדתני' בריש חגיגה דף ג] אבל תוך הזמן הזה אם ידוע לשם מי נדר הוי נדר. דקטן הוא. רש"י:
(יט) (על המשנה) כל י"ב. גמרא, בת י"א כו' נבדקים למה לי. סלקא דעתך אמינא היכי דחריפא טובא מיבדקא בי"א, קמ"ל:
(כ) (על המשנה) י"ב. והא דנקבה קודמת, כתב הר"מ, להיות חייהן קצרים מחיי האיש ברוב, ובגמרא, ויבן את הצלע מלמד שנתן בינה באשה יותר מבאיש:
(כא) (על הברטנורא) ר"ל ראש שנת י"ב דידהו:
(כב) (על המשנה) אין כו'. ולא מחזקינן להו בשוטה, דשוטה אינו אלא המקרע כסותו כו', ואלו סופן לבוא לכלל דעת. רש"י:
בת י"א שנה וכו': ובגמ' זו דברי רבי אבל ר"ש בן אלעזר אומר דברים האמורים בתינוק בתינוקת אמורים דברים האמורים בתינוקת בתינוק אמורים. ובגמ' מפר' טעמא דרבי דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש וטעמא דרשב"א דמתוך שהתינוק מצוי בבית רבו נכנסת בו ערמימות תחלה ואפי' אין לו רב רגיל לצאת ולבא ומתפקח יותר. ובספר הפרפראות ריש פ' מטות בנעוריה אותיות נערה י"ב לומר לך בת י"ב שנים נדריה נבדקין ע"כ:
ובודקים כל שתים עשרה: דמהו דתימא וכו' עד סוף לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט ובגמ' קעביד צריכותא לכולה מתני' דפרכינן כיון דתנא בת אחד עשר שנה ויום א' נדריה נבדקין בת י"ב שנה ויום א' נדריה קיימין למה לי ממילא ידענא דמכאן ואילך לא בעי בדיקה ומשני סד"א דהאי דקתני בת י"א שנה בודקים לא אתא רק למעוטי קודם הזמן הזה דלא בדקינן לה דאפי' ידעה קטנה היא קמ"ל דלמעוטי לאחר זמן נמי אתא והדר פריך וכיון דתנא בת י"ב שנה ויום א' נדריה קיימין בודקין כל י"ב שנה למה לי הא תנא דמיום א' בשתים עשרה מתחילין לבדוק ואינם קיימין בלא בדיקה עד יום א' בי"ג אלמא כל י"ב הוי זמן בדיקה ומשני סד"א הואיל ואמר מר וכו' כדפי' כבר ר"ע ז"ל והדר פריך וליתני הני תרתי בבי בת י"ב שנה ויום א' נדריה קיימין ובודקין כל כל י"ב. בת י"א שנה ויום א' נדריה נבדקין למה לי ומשני איצטריך סד"א סתמא בי"ב בעיא בדיקה בי"א לא בעיא בדיקה והיכא דחזינן לה דחריפא טפי מבדקא בי"א קמ"ל והדר פריך קודם לזמן הזה ואחר הזמן הזה למה לי ומשני סד"א ה"מ דמקמי הכי מוחזקים קטנים ולאחר זמן מוחזקים גדולים היכא דלא קאמרי אינהו קודם הזמן יודעים אנו ולאחר הזמן אין אנו יודעים אבל היכא דאמרי אינהו נסמוך עלייהו קמ"ל:
אין נדריהם נדר: דקטנים הם ולא סמכינן אמאי דקאמרי אינהו. ומ"מ אין נדריהם נדרים וגם בסיפא נדריהם נדרים וי"ס נדרן נדר לשון יחיד כבסיפא. ובטור יורה דעה סימן רל"ג כתוב שם ובודקים שנת י"ג לזכר ושנת י"ב לנקבה שאפי' בדקן מתחלת השנה ונמצאו שיודעין לשם מי נדרו אם נדרו אח"כ בסוף השנה אינו נדר עד שיבדקום פעם אחרת [הגהה פי' דהכי משמע כי יפליא לנדר וגו':] ע"כ והוא לשון הרמב"ם ז"ל שם ועיין עליו שם ובבית יוסף:
יכין
בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין: בידעה לשם מי נדרה והקדישה:
בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין: בהביאה ב' שערות:
כל שתים עשרה: בבדקוה מקודם ולא ידעה הדר בדקינן. ולא אמרינן בכה"ג יום א' בשנה חשיב שנה. דזה רק בתלוי רק בזמן כפרקן סי' נ"ב. משא"כ הכא דתלוי בחיזוק שכלי. וה"ה בתלוי בחיזוק הגוף כגון יום ל' לולד אדם וח' לבהמה ודו"ק:
נדרן נדר והקדשן הקדש: ולא אמרינן שוטה היא מדאין בה סי' שוטה [כחגיגה ד"ג]. גם בל"ז הרי אתא לכלל דעת:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש