משנה זבחים י ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק י · משנה ו | >>
כשם שהן קודמים בהקרבתן, כך הן קודמים באכילתן.
שלמים של אמש ושלמים של היום, של אמש קודמין.
שלמים של אמש וחטאת ואשם של היום, שלמים של אמש טו קודמין, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, החטאת קודמתטז, מפני שהיא קדשי קדשים.
כְּשֵׁם שֶׁהֵן קוֹדְמִים בְּהַקְרָבָתָן,
- כָּךְ הֵן קוֹדְמִים בַּאֲכִילָתָן.
- שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל הַיוֹם,
- שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין.
- שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ,
- וְחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם,
- שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת,
- מִפְּנֵי שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
כשם שקודמין בהקרבתן - כך קודמין באכילתן.
- שלמים של אמש, ושלמים של יום - של אמש קודמין.
- שלמים של אמש, וחטאת ואשם של יום -
- שלמים של אמש קודמין - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: חטאת קודמת - מפני שהיא קודשי קדשים.
הרי זה מבואר.
והלכה כחכמים:
כך הם קודמים לאכילה. אכולהו דבני אכילה קאי, כגון חטאת לאשם, ואשם לתודה, ותודה לשלמים: שלמים. של קרבן אמש יד: וחכמים אומרים כו'. והלכה כחכמים. ותדיר ומקודש, כגון דם עולת תמיד ודם חטאת עומדים, זה תדיר וזה מקודש ממנו, דהא אמרן דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה. הא מלתא מיבעיא בגמרא ולא אפשיטא. ונראה דתדיר קודם:
שלמים של אמש. ל' הר"ב של קרבן אמש. כלומר שנקרבו אמש ודלא כמ"ש בפירוש רש"י שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום לשחטן דא"כ בסיפא אמאי לא תנן נמי עולה בהדי חטאת ואשם ומה שהביא ראיה מן התוספתא הואיל ובא ראשון וכו' אינה ראיה דלא אמתניתין דהכא קאי אלא אחטאת העוף כו' פרים קודמים לאילים וכו' דאמתניתין דהכא שנוי שם בתוספתא קדשי קדשים קודמים לקדשים קלים הנאכלים ליום אחד כו' שלמים של אמש כו'. ומינה ראיה דלענין אכילה היא. ופשיטא לי מלתא דזו מהדורא קמא מרש"י שהרי בתוספות שאעתיק בסמוך הביאו ל' הקונטרס דמפרש לענין אכילה:
של אמש קודמין. פירש בקונטרס דזלזול הוא להשהותם כל כך שצורת הבשר מתקלקלת. ועל חנם דחק. אלא היינו טעמא דשלמים של אמש אין להם היתר אכילה אלא עד הלילה וחטאת ואשם של יום עד בקר דנאכלין ליום ולילה. תוספות. וכן לשון הרמב"ם בספ"ט מה"ת שהרי קרוב זמנן ע"כ. וז"ש התוספות עד בקר דין תורה קאמרי אבל חכמים עשו סייג עד חנות כדתנן במשנה ג' פרק ה': וחכ"א החטאת קודמת. וה"ה אשם דקדשי קדשים [היא]. כ"כ התוספות. ובתוספתא שנוי בהדיא חטאת ואשם של יום קודמין [ומ"ש הר"ב ותדיר ומקודש] כגון דם עולת תמיד ודם חטאת. וכפירש"י. והקשו בתוספות מהא דמפרשים במנחות בפ"ד מ"ד דמלבד עולת הבקר דדרשינן מיניה תדיר קודם דבעבודת הדם מיירי. ונראה כלשון אחר שפירש הקונטרס עולות מוספי ר"ח וא"ת תפשוט ממתניתין [דריש פרקין] דתנן מוספי שבת קודמין למוספי ר"ח. דמשמע אפילו עולות מוסף של שבת. לחטאת מוסף של שבת ר"ח. וי"ל דכיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר"ח משום דתדירא. קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולות דמוסף עם החטאת. ע"כ. ומ"ש הר"ב דמיבעיא בגמרא ולא אפשיטא. ונראה דתדיר קודם. יראה לי טעמו משום דתדיר קודם מקרא נפקא לן מעולת התמיד יתירא אבל למקודש לית לן קרא יתירא דאע"ג דאית לן בנה אב לכל חטאות כדפירש הר"ב במ"ד ולדם חטאת דמ"ב נמי דריש מקרא בגמרא. מ"מ לא שמעינן טעמא דמשום דמקודש הוא ולפיכך קדים. [כדשמעינן מקרא יתירה דעולת התמיד]. וכל זה איננו שוה לי כיון דבגמרא לא פשטינן לה מנלן למיפשטיה מדנפשין ולקבוע הלכה. ולא דמי למ"ש בפ"ג משנה ג' וק"ל. והרמב"ם בפ"ט מה"ת כתב יקדים איזו מהן שירצה כמ"ש עוד שם בשאר אבעיות דלא אפשיטו:
(יד) (על הברטנורא) כלומר שנקרבו אמש. ודלא כמ"ש בפירש"י שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום לשחטן. ועתוי"ט:
(טו) (על המשנה) אמש כו'. פירש בקונטרס, דזלזול הוא להשהותם כל כך שצורת הבשר מתקלקלת. ועל חנם דחק. אלא היינו טעמא, דשלמים של אמש אין להם היתר אכילה אלא עד הלילה, וחטאת ואשם של יום עד הבוקר [היינו מדאורייתא. ולדחז"ל עד חצות] דנאכלין ליום ולילה. תוספ':
(טז) (על המשנה) החטאת כו'. וה"ה אשם, דקדשי קדשים הוא כ"כ התוספ'. ובתוספתא שנוי בהדיא כו'. ועתוי"ט:
כד הם קודמין באכילתן: כדמפרש ואזיל וכ"ש אם הקדשי קדשים והקדשים קלים שניהם נשחטו ביום אחד דקדשי קדשים קודמין ליאכל וכן תודה קודמת לשלמים ליאכל וכן כולם:
שלמים של אמש כו': ז"ל רש"י שבכתיבת יד שלמים שקרבו אמש וחטאת ואשם של יום עומדין ליאכל. שלמים של אמש קודמין. דזלזול הוא להשהות כ"כ שצורת הבשר מתקלקלת ואע"פ שזמן אכילתן כל היום יקדומו. אבל ברש"י שבדפוס כתוב כך. שלמים שבאו אמש לעזרה ושהו עד היום ושחטן. וחטאת ואשם של היום. עומדין ליקרב. שלמים של אמש קודמין דזלזול הוא להשהותם כ"כ והואיל ובאו ראשון יקרבו ראשון וכן מפרש בתוספתא דזבחים ע"כ. ומסוגית הגמרא מוכח דהאי בבא דשלמים של אמש וכו' מיירי נמי לענין הקרבה ע"ש וגם בתוי"ט דחה פירש רש"י ז"ל שבדפוס:
וחכמים אומרים חטאת קודמת: וביד ספ"ט דהלכות תמידין ומוספין:
יכין
כך הן קודמין באכילתן: כל הקרבנות הנאכלין. כגון חטאת קודם לאכול לאשם. ואשם לתודה, ותודה לשלמים וכו':
שלמים של אמש: שנשחטו אמש:
של אמש קודמין: מדאסור לאכלן רק היום, ושל היום מותרים גם למחר:
של אמש קודמין: דאסור לאכלן רק היום, אבל חטאת ואשם נאכלין ליום ולילה שלאחריו:
וחכמים אומרים החטאת קודמת: וה"ה אשם:
מפני שהיא קדשי קדשים: מיהו תדיר ומקודש, כגון עולת מוסף ר"ח שהוא תדיר, ופר העלם דבר שהוא מקודש שדמה נכנס לפנים, אף דבש"ס לא איפשטא, ולרמב"ם [(רמב"ם פ"ט מהל' תמידין)] יקריב איזה שירצה תחלה, אפ"ה מסתבר דתדיר קודם, דנפיק מקרא, ותו דרוב הפשיטות שרצה הש"ס למפשט, היו להקדים התדיר [ועי' רט"ז בא"ח סי' תרפ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת