משנה זבחים י ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק י · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל החטאות שבתורה, קודמות לאשמות, חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא בא על [ידי] הכשר.

כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים, חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע, שהן באין בני שנתן, ואינן באין בכסף שקלים.

נוסח הרמב"ם

כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא על ידי הכשר וכל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים חוץ מאשם נזיר ומאשם מצורע שהן באין בני שנתן ואין באין בכסף שקלים.

פירוש הרמב"ם

כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות חוץ כו': כל אלו פסוקי התורה: וענין להכשיר שהוא מתקן האדם ומשלים טהרתו והוא מה שנאמר ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך וגו':


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קודמות לאשמות. אם היה מחוייב חטאת ואשם ומביאן, חטאת קודמת. כדתנן שדמה נתן על ארבע קרנות ועל היסוד: מפני שהוא בא להכשיר. את המצורע לקדשים ולביאת מקדש. הלכך חשיבותא הוא לגביה, שהטהרה תלויה בו: ובאים בכסף שקלים. דכתיב (ויקרא ה) בערכך כסף שקלים, באשם מעילות, ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בגזירה שוה בערכך בערכך, ואשם שפחה חרופה גמר באיל איל: חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע. דכתיב בהו (במדבר ו) כבש בן שנתו. ומדאיל בן שתי שנים בשתי סלעים, כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא:

פירוש תוספות יום טוב

מפני שהוא בא ע"י הכשר. וכן העתיק הרמב"ם בפ"ט מה' תמידין והר"ב העתיק מפני שהוא בא להכשיר וכן העתיק רש"י וכן הגי' בס"א ובמשנה שבגמרא מפני שהוא בא על הכשר:

ובאין בכסף שקלים. כתב הר"ב אשם תלוי בגז"ש כו' עמ"ש במ"ב פ"ה דכריתות:

שהן באין בני שנתן. כתב הר"ב ומדאיל בן שתי שנים כדתנן פ"ק דפרה [משנה ג']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא להכשיר:    וא"ת חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר וי"ל דכיון דמתן בהונות מדם האשם הוא חשיב ליה מכשיר טפי א"נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאות. תוס' ז"ל. והר"ף ז"ל בכח ראיית בקיאות דחה תירוץ שני דבהדיא תניא בפ"ק דמנחות הקדים המצורע חטאתו לאשמו לא יהא אחד ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה והכריח כתירוץ ראשון. ונלע"ד דטפי הוה ניחא למיגרס שהוא בא להכשיר כמו שכתבתי בשם התוס' ז"ל או לגרוס שהוא בא על הכשר כמו שהוא בתלמוד רביני בצלאל אשכנזי ז"ל אבל גירסת ע"י הכשר דחוקה הוא בעיני. אלא שכן היא ג"כ בפ"ט מהלכות תמידין סי' ח' י':

כל האשמות וכו':    תוס' פ' כל הפסולין (זבחים דף ל"ג.) וביד פ"ד דהלכות פסולי המוקדשין סימן כ"ב. וכתיב שם שאם הוזל האיל ולא נמצא איל שוה ב' סלעים שממתין עד שיהא זמן שיהיה שוה ב' סלעים וכן הוא בגמרא בפ' אחרון מכריתות הר"ס ז"ל:


פירושים נוספים