משנה בבא קמא ה ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה, בבא קמא • הפרק הבא >>

פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עֻבָּרָהּ בְּצִדָּהּ,

וְאֵין יָדוּעַ

אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה,

אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה,

מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה,

וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד.

וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָא וַלְדָהּ בְּצִדָּהּ,

וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה,

אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה,

מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה,

וּרְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד:

(ב)

הַקַּדָּר שֶׁהִכְנִיס קְדֵרוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת,

וְשִׁבְּרָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

פָּטוּר;

וְאִם הֻזְּקָה בָּהֶן,

בַּעַל הַקְּדֵרוֹת חַיָּב.

וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת,

בַּעַל חָצֵר חַיָּב.

הִכְנִיס פֵּרוֹתָיו לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת,

וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

פָּטוּר;

וְאִם הֻזְּקָה בָּהֶן,

בַּעַל הַפֵּרוֹת חַיָּב.

וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת,

בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּב:

(ג)

הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת,

וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

פָּטוּר.

נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת,

חַיָּב.

נָפַל לְבוֹרוֹ וְהִבְאִישׁ מֵימָיו,

חַיָּב.

הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ,

מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר.

וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת,

בַּעַל הֶחָצֵר חַיָּב.

רַבִּי אוֹמֵר:

בְּכֻלָּן אֵינוֹ חַיָּב,

עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר:

(ד)

שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ,

וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ,

פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת;

וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ,

וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ,

מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת.

כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת?

שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה,

וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּלְדָה.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

אִם כֵּן, מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת, מַשְׁבַּחַת!

אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְּלָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין, וְנוֹתֵן לַבַּעַל.

וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל, נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו.

הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, אוֹ גִּיּוֹרֶת,

פָּטוּר:

(ה)

הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,

אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,

בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר,

חַיָּב.

הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת,

חַיָּב.

אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר, שִׂיחַ וּמְעָרָה, חֲרִיצִין וּנְעִיצִין,

חַיָּב;

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "בּוֹר"?

מַה בּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, עֲשָׂרָה טְפָחִים,

אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית עֲשָׂרָה טְפָחִים.

הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,

וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת,

פָּטוּר;

וְאִם הֻזַּק בּוֹ,

חַיָּב:

(ו)

בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין,

עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִּסָּהוּ,

וְהַשֵּׁנִי וְלֹא כִּסָּהוּ,

הַשֵּׁנִי חַיָּב.

כִּסָּהוּ הָרִאשׁוֹן,

וּבָא הַשֵּׁנִי וּמְצָאוֹ מְגֻלֶּה וְלֹא כִּסָּהוּ,

הַשֵּׁנִי חַיָּב.

כִּסָּהוּ כָּרָאוּי,

וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת,

פָּטוּר.

לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי,

וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת,

חַיָּב.

נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה,

חַיָּב;

לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִיָּה,

פָּטוּר.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ,

חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ,

חַיָּב עַל הַבְּהֵמָה,

וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים.

נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן,

חַיָּב;

בֵּן אוֹ בַּת, עֶבֶד אוֹ אָמָה,

פָּטוּר:

(ז)

אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה,

לִנְפִילַת הַבּוֹר,

וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי,

וּלְתַשְׁלוּמֵי כֵּפֶל,

וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵדָה,

לִפְרִיקָה,

לַחֲסִימָה,

לְכִלְאַיִם,

וּלְשַׁבָּת.

וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר?

אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה, בבא קמא • הפרק הבא >>

משנה בבא קמא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב