משנה אהלות טז ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק טז, אהלות • הפרק הבא >>

פרק טז

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א) כָּל הַמִּטַּלְטְלִין

מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה

כָּעֳבִי [נ"א: בָּעֳבִי] הַמַּרְדֵּעַ.

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:

אֲקַפַּח אֶת בָּנַי

שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְקֻפַּחַת,

שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ וְטָעָה,

שֶׁהָאִכָּר עוֹבֵר

וְהַמַּרְדֵּעַ עַל כְּתֵפוֹ

וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אֶחָד עַל הַקֶּבֶר,

וְטִמְּאוּהוּ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

אֲנִי אֲתַקֵּן,

שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין,

שֶׁיְּהוּ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין

מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה

עַל אָדָם הַנּוֹשְׂאָן

בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ,

וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן,

וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים

בְּפוֹתֵחַ טֶפַח:

(ב) כֵּיצַד?

כּוּשׁ שֶׁהוּא תָּחוּב בַּכֹּתֶל,

כַּחֲצִי זַיִת מִתַּחְתָּיו וְכַחֲצִי זַיִת מֵעַל גַּבָּיו,

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין,

טָמֵא.

נִמְצָא מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְעַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא.

הַקַּדָּר שֶׁהוּא עוֹבֵר

וְהַסַּל עַל כְּתֵפוֹ

וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אַחַת עַל הַקֶּבֶר,

הַכֵּלִים שֶׁבְּצַד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִין.

אִם יֵשׁ בַּסַּל פּוֹתֵחַ טֶפַח,

טְמֵאִים.

הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר בֵּין לַדֶּרֶךְ,

אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת,

טְמֵאוֹת.

הָרְחוֹקוֹת,

חֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת,

וִישָׁנוֹת טְמֵאוֹת.

אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה?

חֲמִשִּׁים אַמָּה;

וִישָׁנָה, שִׁשִּׁים שָׁנָה,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

קְרוֹבָה, שֶׁאֵין קְרוֹבָה מִמֶּנָּה;

וִישָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרָהּ:

(ג) הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ,

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ.

מָצָא שְׁנַיִם,

נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן.

מָצָא שְׁלֹשָׁה,

אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה

מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה

כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ,

הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת;

בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה.

מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה,

בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר;

שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ,

נְטָלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ:

(ד) הַבּוֹדֵק,

בּוֹדֵק אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה,

עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה.

הַמּוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם טֻמְאָה,

אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ;

הַמְּפַקֵּחַ בַּגַּל,

אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ: