משנה כלים א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק א · משנה ו | >>
עשר קדושות הן:
ארץ ישראל לו מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות.
עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן:
- אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת.
- וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ?
- שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם,
- מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת:
עשר קדושות הן.
- ארץ ישראל - מקודשת מכל הארצות.
- ומה היא קדושתה?
- שמביאין ממנה העומר, והבכורים, ושתי הלחם,
- מה שאין מביאין כן, מכל הארצות.
- ומה היא קדושתה?
בעבור שזכר מדרגות הטומאה, והתחיל ביותר קל מהן וסיים ביותר עליון, לקח גם כן במדרגות המקומות הטהורים אשר הם גם כן מסיבות הסרת הטומאות, והתחיל במדרגה ביותר קלה וביותר כוללת.
אמר השם בעומר "וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר"(ויקרא כג, כב), ואמר בשתי הלחם "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה"(ויקרא כג, יז), ואמר בבכורים "ולקחת מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך"(דברים כו, ב):
העומר. מתני' דלא כר' יוסי בר' יהודה דבפ' כל קרבנות (דף פד.) תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר עומר בא מחוצה לארץ וטעמייהו מפרש התם מקראי והבכורים אין באין מחוצה לארץ כדדרשינן בב"ב בפ' המוכר את הספינה (דף פא.) אשר תביא מארצך למעוטי ארצות שבחו"ל:
ושתי הלחם. כדדרשינן בפ' כל קרבנות (דף פג:) ממושבותיכם ולא מחו"ל:
עשר קדושות הן - איידי דאיירי לעיל במעלות של טומאות זו למעלה מזו, תנא נמי הכא מעלות של קדושות זו למעלה מזו:
שמביאין ממנה העומר - דכתיב (ויקרא כג) וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר, קצירה ולא קציר חוצה לארץ:
והבכורים - דכתיב (דברים כו) ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך:
ושתי הלחם - דכתיב (ויקרא כג) ממושבותיכם תביאו לחם:
עשר קדושות. כתב הר"ב איידי דאיירי לעיל במעלות של טומאות כו' תני נמי הכא מעלות של קדושות כו'. וז"ל הרמב"ם לקח ג"כ במדרגות המקומות הטהורים. אשר הם ג"כ מסיבות הסרת הטומאות:
ארץ ישראל מקודשת כו'. עיין בפירוש הר"ב דסוף פרקין אי קדושת ארץ ישראל ממנין העשר קדושות:
(לו) (על המשנה) ארץ ישראל. עיין בפירוש הר"ב דסוף פרקין אי קדושת ארץ ישראל ממנין עשר קדושות:
עשר קדושות הן וכו': וכתוב בערוך בערך עשר שאלו מרבינו האי גאון ז"ל ומנין עשר קדושות ששנינו בריש כלים כשתחשוב אותם יבואו י"א והשיב כך ארץ ישראל אינה חשובה מן הקדושות לפי שבשאר הקדושות יש בהן כבוד למקום מונעים ממנו מקצת טומאה או שמונעים מקצת בני אדם להכנס אליו ואין בסתם ארץ ישראל קדושה זו והבאת בכורים ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים אינם כקדושות הללו ועשר קדושות בארץ ישראל הן וסדר אחד הן כל אחת כתורתה ע"כ וכן ידוקדק תירוץ זה בל' הרמב"ם ז"ל שם בחבורו. וגם ר"ע ז"ל הביאו בסוף פירקין. ומלות ולחם הפנים דבערוך נלע"ד שהן טעות. וגם הביא ר"ע ז"ל תירוץ אחר והוא לה"ר שמשון ז"ל והוא דמתני' ר' יוסי היא. וכתב עוד הר"ש ז"ל ומיהו עדיין קשה דאע"ג דמתני' ר' יוסי היא אכתי לדידיה נמי איכא אחד עשר קדושות שיש מעלה בהיכל מבין האולם ולמזבח כדתניא בפ' טרף בקלפי ר' יוסי אומר וכו' כמו שכתוב לקמן בסוף פירקין וי"ל דכי קחשיב במתני' קדושה דממילא אבל קדושה דע"י עבודה לא קחשיב לחלק לקדושה ומיהו ה"מ למיתני י"א קדושות וליתני ברישא דכולהו סוריא דקדושה מחוצה לארץ בשלשה דרכים כדאיתא בפ"ק וכו' ושמא להכי לא תני לה משום דבח"ל נמי לא גזור אאוירא אלא לתלות כדאיתא בפ"ק דשבת ע"כ:
שמביאין ממנה העומר: מתני' דלא כר' יוסי ב"ר יהודה דאמרי' בפ' כל קרבנות תניא ר' יוסי ב"ר יהודה אומר עומר בא מח"ל הר"ש ז"ל. וכתבתיו שם פרק כל קרבנות בראש אותו פרק. ובירושלמי דשקלים רפ"ד מוקי לה כר' ישמעאל דאמר אין העומר בא מסוריא. וק"ק לע"ד דה"ל למיתני העומר ושתי הלחם והבכורים דהא אין מביאין בכורים קודם לעצרת וגם שכן רגיל לשנות עומר ושתי הלחם בהדי הדדי כדתנן בפ' כיצד צולין העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושמא משום דשתי הלחם נמי איקרו בכורים אקדמינהו לבכורים:
יכין
עשר קדושות הן: היינו לר' יוסי [מ"ט] דס"ל דאולם ומזבח חדא קדושה נינהו. הא לרבנן י"א קדושות הן:
שמביאים ממנה העומר והככורים ושתי הלחם: אבל לחם הפנים ושאר מנחות מביאים גם מחו"ל. ואע"ג שנטמאו מאויר חו"ל. אפ"ה משכחת לה בשלא הוכשרו שם [ועמ"ש בס"ד פרה פ"ב מ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת