לדלג לתוכן

מצודות על משלי ל טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ל' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל', ט"ז:

שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם
  אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם
    וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃


 

מצודת ציון

"ועוצר רחם" - מניעת ההריון, וכן (בראשית כ): "כי עצור עצר ה' בעד כל רחם". 

מצודת דוד

והנה שלשת המשפטים ההנה מתמידות:

"שאול" - הוא הקבר, אשר לא תשבע מפגרים מתים אשר ימותו בחורים, או צאצאיהם לעיניהם.

"ועוצר רחם" - כמה נמצא אשר נעצרה רחם האשה ולא תוליד בנים, והמה הולכים ערירים.

"ארץ" - רבות פעמים ירד הגשם בשיעור מיעוט, ואין די בו להשביע צמאת הארץ, ובני אדם כלים ברעב;

"ואש" - רוצה לומר, אחר מות האדם נשפט הוא במיני אש הגיהנם, והיא שורפת והולכת, כי לא תכבה ולא תאמר די.