לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו ח יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ח' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ח', י"ד:

עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֙נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהֹוָֽה׃


 

מצודת ציון

"ונדמה הדמנו" - ענין כריתה כמו אל תדמו בעונה (לקמן לא)

"ראש" - שם עשב מר וכן שורש פורה ראש ולענה (דברים כט

מצודת דוד

"וישקנו" - הוא השקה אותנו מים הנסחטים מעשב מר ר"ל המקום הכין לנו פורעניות ולא על חנם כי באמת חטאנו לה' ובגמול הוא

"ונדמה שם" - כאומר אבל קרוב הדבר שגם בערי המבצר נהיה נכרתים ואבודים כי ה' הכרית אותנו ואין עצה נגד גזרת המקום

"על מה וגו'" - כשיבוא האויב יאמרו יושבי השדות על מה אנחנו יושבים בשדות להיות נמסרים ביד האויב הבא