מצודות על ירמיהו ח טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ח' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ח', ט"ז:

מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֔יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"עיר" - יאבדו כל עיר והיושבים בה

"ומלואה" - הדברים שהארץ מלאה מהם

"מדן" - בעוד יהיה האויב בדן בקצה גבול ארץ ישראל יהיה נשמע נחרת סוסיו

"מקול מצהלות" - מהרמת קול גבוריו רעשה כל הארץ 

מצודת ציון

"נחרת" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן הוד נחרו אימה (איוב ל"ט)

"מצהלות" - ענין הרמת קול גדול כמו אל אשת רעהו יצהלו (לעיל ה)

"אביריו" - מלשון אביר וחוזק