מפרשי רש"י על שמות כג יב
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ג • פסוק י"ב | >>
• ב • ח • ט • יא • יב • יג • טז • יז • יח • יט • כ • כו • כח • לא • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃
רש"י
"וביום השביעי תשבת" - מכילתא אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת לא תנהוג בה שבת בראשית
"למען ינוח שורך וחמורך" - תן לו נייח להתיר שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית אמרת אין זה נייח אלא צער
"בן אמתך" - (מכילתא) בעבד הערל הכתוב מדבר
"והגר" - זה גר תושב
רש"י מנוקד ומעוצב
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת – אַף בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לֹא תֵּעָקֵר שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית מִמְּקוֹמָהּ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְכָל הַשָּׁנָה קְרוּיָה שַׁבָּת, לֹא תִּנְהֹג בָּהּ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית.
לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ – תֵּן לוֹ נְיָח; לְהַתִּיר שֶׁיְּהֵא תּוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל עֲשָׂבִים מִן הַקַּרְקַע. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַחְבְּשֶׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת? אָמַרְתָּ: אֵין זֶה נְיָח אֶלָּא צַעַר.
בֶּן אֲמָתְךָ – בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְהַגֵּר – גֵּר תּוֹשָׁב.
מפרשי רש"י
[ח] בעבד ערל הכתוב מדבר והגר זה גר תושב. דאין לומר עבדך הנימול, דכבר כתיב (לעיל כ, י) "ועבדך ואמתך". וכן אצל הגר, אין זה גר צדק, דהא כתיב בעשרת הדברות (שם) "וגרך אשר בשעריך", אלא בעבד ערל הכתוב מדבר, ובגר תושב מדבר. ובמכילתא פירשו דהאי גר תושב בשבת - הרי הוא כישראל ביום טוב, ועבד ערל הרי הוא בשבת כישראל בחולו של מועד, דברי רבי יאשיה, ורבי עקיבא מחליף. ויראה מה שלא אמרו כי הוא שוה לישראל לגמרי, מפני שהקיש אותו לשור, מה שור לאו בכל מלאכות הוא אסור, אף העבד והגר לאו בכל מלאכות אסורין. ומדאין אסורים בכל מלאכות, אם כן אסורין במלאכה לפי מה שהם קרובים לישראל. לכך לתנא קמא הגר ערל קרוב לישראל מפני שהוא ברצון נפשו קיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואין זה כעבד ערל. ורבי עקיבא סובר איפכא, מפני שהוא קנוי לישראל - יותר קרוב לישראל, ועבדו כגופו דמי (בבא קמא דף כז.):