מפרשי רש"י על ויקרא יג ד
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ג • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יד • טו • יח • כד • ל • לב • לז • מ • מה • נב • נד • נה • נו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־בַּהֶ֩רֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין־מַרְאֶ֣הָ מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הֿ לֹא־הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
רש"י
"ועמוק אין מראה" - לא ידעתי פירושו:
"והסגיר" - יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף השבוע ויוכיחו סימנים עליו:
רש"י מנוקד ומעוצב
וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ [מִן הָעוֹר] – לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ.
וְהִסְגִּיר – יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד, וְלֹא יֵרָאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו.
מפרשי רש"י
[ו] ועמוק אין מראהו וכו' לא ידעתי פירושו כו'. פירוש, אחר שכל מראה חמה עמוק מן הצל (רש"י פסוק ג),[ו]אחר שכתב "ואם בהרת לבנה היא", איך יתכן שאין מראה עמוק מן העור. והרמב"ן תירץ קושיא זאת, דכל מראה החמה עמוק מן הצל כאשר אין בו דבר שחור, אבל כאשר יש בו דבר שחור - מבטל, שלא נראה עמוק. וכאן מפני שיש בו שערות שחורות, אין נראה מראה הנגע עמוק. כך פירש הרמב"ן. וקשיא, שלא נכתב שיש שערות שחורות בנגע, רק שאין שם שיער לבן, ואפשר דגם שחורות אין בו, דכל שאין בו שער לבן - אף על גב שגם אין שחור בו - אין כאן סימן טומאה, דדוקא שער לבן הוא סימן טומאה (נגעים פ"ז מ"ג), ואם כן הדרא קשיא לדוכתין. ועוד הקשה הרא"ם, דשער לבן סימן טומאה בשתי שערות (רש"י פסוק ג), ולא שייך שיהיה עמוק בשביל שערות שתים, אף על גב דכל שערות הם שחורות, דבשביל דבר מועט כזה לא נראה עמוק:
אמנם לאו כל מראה לבן נראה עמוק, דרש"י שינה לשון הגמרא, דלא קאמר בגמרא (שבועות דף ו:) רק 'כמראה חמה עמוקה מן הצל', ולא אמרו דמראה לבן הוא נראה עמוק, דדוקא שיש בו זוהר כמו מראה החמה, שיש בו זהרורית, הוא נראה עמוק. ומפני שמראה הנגע לובן שיש בו זוהר, לכך כתיב "ומראה הנגע עמוק", אבל סתם לבן אינו נראה עמוק. תדע לך דלאו בלובן תליא מלתא, דהא גבי צרעת הבית כתיב (ר' להלן יד, לז) "שקערורות ירקרק אדמדם ומראיהן שפל", ואף על גב דלאו דלבן הוא כלל, אלא מפני שהוא ירוק שבירוקים [ו]אדמדם שבאדמדומים יש לו זוהר, לכך נראה שפל, ולא תליא מלתא בלובן. וכן בפירוש תמצא שיש לצרעת זהרורית, דכתיב (דברי הימים ב כ"ו, י"ט) "והצרעת זרחה במצחו", אמר לשון זריחה, מפני שיש לצרעת זהרורית זך, ולפיכך הוא עמוק. אבל שאר מראה לובן אינו עמוק. וכך הם דברי הרמב"ן:
[ז] יסגירנו בבית אחד כו'. לא שיסגור הנגע כמשמעות הכתוב, דזה לא שייך בו סגירה, אלא יסגור האדם בבית כדי ש'יוכיחו סימנים עליו', כלומר שעדיין אינו טמא מוחלט, וגם אינו טהור, לכך לא יחליטו לטומאה, גם לא יניחנו ללכת כמו שאר טהור, רק יסגירנו בבית ויוכיחו הסימנים עליו:
ועמוק אין מראה. לא ידעתי פירושו – כוונת הרב ז"ל דאיכא למידק בלשון הכתוב דהול"ל ואין עמק מראהו א"נ ואין מראהו עמוק ואמאי כתיב בלשון מסררס ועמוק אין מראהו . ומתרץ דאי הוה כתיב ואין מראהו עמוק הוה משמע שאינו נראה עמוק כלל ואפ"ה והסגיר וליתא שאם אינו נראה עמוק כלל אינו נקרא נגע כלל ועיקר אלא צמח וא"צ הסגר מכל וכל וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות טומאת צרעת אלא הכא במאי עסקינן שנראה עמוק ואינו נראה באופן שאם נשאל לכהן יאמר לא ידעתי ושיעור לשון הפסוק כך הוא ועמוק כלומר והוא נראה עמוק. ושוב כתב אין מראהו וכו' כלומר ואינו נראה עמוק הא כיצד נראה ואינו נראה כדאמרן בזה הוא שכתוב והסגיר וזוהי כוונת רבינו באמרו לא ידעתי פרושו כלומר לא ידעתי הוי פירושו של לשון הכתוב. כך אני רגיל לפרש לשון רבינו בכל כה"ג שאין כוונתו להודיע צערו לרבים שלא ידע פירוש דבר זה שאם לא ידע הרי שתיקותו יפה מדיבורו. ועיין מה שכתבתי בס"פ תולדות בפ' אם יעקב ועשו ובפרשת וישלח על פסוק ויעל מעליו אלהים במקום וכו':
והסגיר. יסגירנו בבית אחר וכו' – כוונת הרב בזה לאפוקי שלא יסגירנו מחוץ למחנה אלא לעולם תוך המחנה אלא שמסגירו בבית אחר שלא יראה החוצה וכך פירש הוא ז"ל עצמו בפ"ק דמ"ק דף ז' אבל התוספות כתבו שם שהרב עצמו חזר מפידוש זה מכח מאי דאמרינן במגילה דלענין שילוח זה וזה שוין, וא"כ היינו שיוציאנו בדד מחוץ למחנה: