מפרשי רש"י על בראשית מט כז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ט • פסוק כ"ז | >>
• א • ג • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יז • יט • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
רש"י
"בנימין זאב יטרף" - זאב הוא אשר יטרף נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין (שופטים כא) וחטפתם לכם איש אשתו בפלגש בגבעה ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב שנאמר (ש"א יד) ושאול לכד המלוכה וילחם במואב ובאדום וגו' ובכל אשר יפנה ירשיע
"בבקר יאכל עד" - לשון ביזה ושלל המתורגם עדאה ועוד יש לו דומה בלשון עברית (ישעיהו לג) אז חולק עד שלל ועל שאול הוא אומר שעמד בתחלת בוקרן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל
"ולערב יחלק שלל" - אף משתשקע שמשן של ישראל ע"י נבוכדנצר שיגלם לבבל
"יחלק שלל" - מרדכי ואסתר שהם מבנימין יחלקו את שלל המן שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר ואונקלוס תרגם על שלל הכהנים בקדשי המקדש
רש"י מנוקד ומעוצב
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף – הוּא זְאֵב אֲשֶׁר יִטְרָף. נִבָּא עַל שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִין לִהְיוֹת חַטְפָנִין, "וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ", בְּפִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים כא,כא); וְנִבָּא עַל שָׁאוּל, שֶׁיִּהְיֶה נוֹצֵחַ בְּאוֹיְבָיו סָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה... וַיִּלָּחֶם סָבִיב..., בְּמוֹאָב... וּבֶאֱדוֹם..., וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ" (שמ"א יד,מז).
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד – לְשׁוֹן בִּזָּה וְשָׁלָל, הַמְּתֻרְגָּם "עֲדָאָה"; וְעוֹד יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית: "אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל" (ישעיהו לג,כג). וְעַל שָׁאוּל הוּא אוֹמֵר, שֶׁעָמַד בִּתְחִלַת בָּקְרָן וּזְרִיחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל – אַף מִשֶׁתִּשְׁקַע שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַר, שֶׁיַּגְלֵם לְבָבֶל, יְחַלֵּק שָׁלָל – מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם מִבִּנְיָמִין, יְחַלְּקוּ אֶת שְׁלַל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר" (אסתר ח,ז; אסת"ר י,יג). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם עַל שְׁלַל הַכֹּהֲנִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ.
מפרשי רש"י
[כא] זאב הוא אשר יטרף. דאין לפרש בנימן יטרף זאב - כמשמעות הכתוב, דאין דרך לטרוף הזאב, ודרך הזאב לטרוף את אחר, לכך פירושו "בנימין זאב" הוא - אשר יטרוף:
בד"ה זאב כו' אין מילת כו' נ"ב ולי נראה דק"ל דה"ל למכתב זאב טורף כו' והעיקר שבא לפרש דל"ת הוא יטרף הזאב וק"ל מהרש"ל: