מ"ג בראשית מט כז
<< · מ"ג בראשית · מט · כז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בִּנְיָמִין בְּאַרְעֵיהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתָא וּבְאַחְסָנְתֵיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָא יְהוֹן מְקָרְבִין כָּהֲנַיָּא קוּרְבָּנָא וּלְעִדָּן רַמְשָׁא יְהוֹן מְפַלְּגִין מוֹתַר חוּלָקְהוֹן מִשְּׁאָר קוּדְשַׁיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בִּנְיָמִין שֵׁבֶט תַּקִיף כְּדֵיבָא טַרְפֵיהּ בְּאַרְעֵיהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִינַת מָרֵי עַלְמָא וּבְאַחְסַנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי בֵּית מוּקְדְשָׁא בְּצַפְרָא יְהוֹן כַּהֲנַיָא מְקַרְבִין אִימַר תְּדִירָא עַד אַרְבַּע שָׁעִין וּבֵינֵי שִׁמְשָׁתָא יְקַרְבוּן אִימַר תִּנְיַין וּבְרַמְשָׁא יְהוֹן מְפַלְגִין מוֹתַר שְׁאַר קוּרְבָּנַיָא וְאָכְלִין גְבַר חוּלְקֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | בִּנְיָמִין מְדַמֵי לֵיהּ לְדוֹב חָטוּף בִּתְחוּמֵיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְשָׁא וּבְאַחֲסַנְתֵּיהּ תִּשְׁרֵי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ בְּצַפְרָא יֶהֱוַון כַּהֲנַיָא מְקַרְבִין אִימַר תְּמִידָא וּמִנְחָתֵיהּ וְעִם מִטְמָעֵי שִׁמְשָׁא יֶהֱוַון כַהֲנַיָא מְקַרְבִין אִימַר תְּמִידָא וּמִנְחָתֵיהּ וּבְרַמְשָׁא יֶהֱוַון מְפַלְגִין קוּרְבָּנַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל: |
רש"י
"בבקר יאכל עד" - לשון ביזה ושלל המתורגם עדאה ועוד יש לו דומה בלשון עברית (ישעיהו לג) אז חולק עד שלל ועל שאול הוא אומר שעמד בתחלת בוקרן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל
"ולערב יחלק שלל" - אף משתשקע שמשן של ישראל ע"י נבוכדנצר שיגלם לבבל
"יחלק שלל" - מרדכי ואסתר שהם מבנימין יחלקו את שלל המן שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר ואונקלוס תרגם על שלל הכהנים בקדשי המקדש
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד – לְשׁוֹן בִּזָּה וְשָׁלָל, הַמְּתֻרְגָּם "עֲדָאָה"; וְעוֹד יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית: "אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל" (ישעיהו לג,כג). וְעַל שָׁאוּל הוּא אוֹמֵר, שֶׁעָמַד בִּתְחִלַת בָּקְרָן וּזְרִיחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל – אַף מִשֶׁתִּשְׁקַע שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַר, שֶׁיַּגְלֵם לְבָבֶל, יְחַלֵּק שָׁלָל – מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁהֵם מִבִּנְיָמִין, יְחַלְּקוּ אֶת שְׁלַל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר" (אסתר ח,ז; אסת"ר י,יג). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם עַל שְׁלַל הַכֹּהֲנִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ.
רשב"ם
ולערב יחלק שלל: שכן מנהגו של זאב, זאב ערבות ישדדם, זאבי ערב לא גרמו לבקר:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
עד — תרגום "שלל". וכן "אז חלק עד שלל" (ישעיהו לג, כג); "ליום קומי לעד" (צפניה ג, ח); "בגד עדים" (ישעיהו סד, ה). ולערב יחלק הטרף ששלל לבניו.
וישועה אמר כי זה רמז לשאול, שניצח את עמלק. וטעם בבוקר — בתחילת המלכות; ולערב – בגלות, על דבר מרדכי. וזהו דרך דרש. ודעת המתרגם ארמית ידוע:רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש בנימין זאב יטרף עשרה בנים היו לו לבנימין כמנין זאב. בבקר יאכל עד. זהו שאול בן קיש שהוא משבט בנימין שהיה המלך הראשון והיה תחלת בקרן של ישראל ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל יחלק שלל, מרדכי ואסתר שהם מבני בנימין יחלקו את שלל המן שנאמר (אסתר ח׳:ז׳) הנה בית המן נתתי לאסתר.
וע"ד הקבלה בנימין זאב יטרף היה בנימין כלול משתי מדות שכל הבנין נכלל בהם ונקשר מעלה ומטה, וכן השכינה השורה בחלקו כלולה מן הכל והמשילו לזאב הטורף האוכל תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים, ולפי שהוא כלול מן העשר הוליד בנים כמנינם וכנגדם וזהו לשון יחלק שלל כלשון (תהילים ס"ח:י"ג) ונות בית תחלק שלל והיא השכינה, ומזה תרגם אונקלוס בארעיה תשרי שכינתיה והבן זה.
ואחר שבארתי לך בכאן גם בפרשת לידת השבטים שכל אחד מהם נקרא על שם מדה ידועה ממדותיו של הקב"ה עוד תמצא אם תפקח עיני שכלך כי י"ב אבני החושן שבהם קבועים ומפותחים י"ב שבטים גוון האבנים ההם כפי גוון מדותיה למעלה, כי ראובן הרומז למדת הדין אבנו אודם ובנימן הכלול מכל המדות אבנו ישפה שהיא כלולה מגוונין הרבה, ובפסוק ועשית חשן משפט אזכיר זה בעז"ה ושם תראה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וסמך ענין זה, לברכת זאב יטרף, להוכיח גם את שופטי ישראל שלא יטרפו במלחמה יותר מכדי הצורך, כמ"ש (צפניה ג.ג) שופטיה זאיבי ערב לא גרמו לבוקר, מאשים אותם הנביא במה שטרפו יותר מן ההכרחי, על כן קראם זאיבי ערב, ואמר לא גרמו לבוקר כי לא בקשו ההכרחי הניתן בבוקר, וכן מאשים את שאול שהיה מן בנימין, ותעט אל השלל (ש"א טו.יט) כי לא זכר ברכת יעקב לבנימין, אבל באברהם נאמר (בראשית יד.כד) בלעדי אשר אכלו הנערים וגו', דוקא כדי אכילתם לקח ולא לחלק להם שלל מותרי, ובזה נשא המשל מן הזאב הטורף לצורך מאכלו ולפעמים הוא טורף ומשחית ללא תועלת, וזה פירוש יקר.
ובבעל הטורים מסיק, שר"ת של התחלת ברכת כל השבטים עולה שס"ה כמנין ימות החמה, וס"ת עולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה, לפי שבעוה"ז כל ממשלתם דומה ללבנה, פעמים נבנתה פעמים נפרצה, כך לפעמים הם חסרים מן המלכות, אבל בזמן שיציץ ציץ וצמח צדיק שמו של משיח שקדם לעולם (פסחים נד.) אז כתיב (תהלים פט.לז) כסאו כשמש נגדי, שיהיה מלכותם נצחי כשמש, ועל כן נרמזה השמש בראש תיבות, רמז לשמו של משיח שקדם לעולם, וזהו סוד זרח ופרץ שדרשו על חמה ולבנה, וזהו מראה הערב והבוקר שנזכר כאן בבנימין.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
התחלת התיבות שאחר שמותן כגון ב'כורי א'חים א'תה ל'חוף ח'מור י'דין ג'דוד ש'מנה א'ילה ב'ן ז'אב עולה לחשבון שס"ה כמנין ימות החמה ואותיות האחרונות של הברכות כגון על'ה בישרא'ל מחל'ב צידו'ן עוב'ד יהי'ה עק'ב מל'ך שפ'ר אחי'ו של'ל עולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה וזהו שנאמר כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה וגו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים:
יעקב הקדים דן לגד כסדר תולדותם משה הקדים גד לדן לפי שהוא קבור בחלקו:
<< · מ"ג בראשית · מט · כז · >>